ואכן הדבר שמואל קדום מעט יותר מההלכות קטנות (חיו כעשרים שנה יחדיו) ועוד יותר מהשבות יעקב.
אבל הדבר שמואל לא איירי במשקפיים. והמ"ב בשעה"צ מפנה לשערי תשובה שהביא את השבות יעקב בענין בתי העינים.

וכיון שמבואר במסכת סוכה דף כח ע"א שגם שיחת שדים בכלל ת"ת אענה את חלקי בעניין המ"ב למרות שאני קצת מנסה להתחמק מפרהסיא בסוגיות שהם תורה גמורה אלא שהבריות הפכו אותם לפוליטיקא {פה לא תהא קאי} ולכן מתקשים להשתכע בעניניהן ומזלזלים בסוברים בהן שלא כדעתן.

המ"ב התקבל (אמנם לא בכל הקהילות) ולכן יש לו עדיפות, הוא נחשב ל"סוגיא דשמעתא" (מסכת סנהדרין דף לג ע"א) "סוגיין דעלמא" (הלשון ברי"ף) ו"עמא דבר".
אולם אין פסיקתו מחייבת ודרך גדולי הפוסקים האחרונים לפסוק גם דלא כמ"ב.
וככלל אין בגלות מי שהלכה כמותו בכל מקום, כאמרם במסכת שבת דף קלח ע"ב:
"ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו - שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד".
וכן דייק לישניה דחזון איש עליו, ופסיקותיו.

ויש עוד עניין להעיר בו, שיש פוסקים האומרים שכוונת המ"ב ללקט ולא לפסוק (במקומות שלא פסק להדיא).

ככלל צודק הרב המכריע שהבאתי כמה פעמים עניינים שנראו לי מעניינים וקרובים לפום ריהטא לקוצר הזמן, ויתכן ש'כי מעיינת בה' לא תמיד הם לגמרי שווים לעניין הנידון.