זה מושג משמונה פרקים להרמב"ם. הנפש המקבלת התועלת מהמזון ומביאה חיות.
ואין לה נפק"מ אי פירות או אוכל אחר.

זה לא משיב על שאלת ר' עלי.

אם נפרש טהרה במובן של נקיות, שפיר יש לומר שמאכל שעובר הכנות של בישול ואפייה, וכדומה, ממילא הוא נקי, אבל פירות צריכין שימת לב מיוחדת לנקיונם.

ואם לטהרת ידיים, אולי יש לומר שהרי בפת מקפידים מכח תקנת חכמים, ובפירות צריך לזה הקפדה אישית. ליטול ידיו לפרי שטיבולו במשקה (ראה מעניני דיומא ערך כרפס).