מעולם לא טענתי, ודאי שלא כתבתי כפי שאתה אומר, כי "כל מה שמופיע בגמרא הם דברי משלים".


מראי המקום רבים מספור המה, אך כדי לא להותירך ותאוותך בלתי מסופקת, אתן לך שניים, כמתאבנים בלבד:


1. במסכת סוטה לו: מצאנו:
"...א"ר יוחנן משום ר' מאיר ששבה קשתו לאיתנו ויפוזו זרועי ידיו נעץ ידיו בקרקע ויצאה שכבת זרעו מבין ציפורני ידיו..."

על כך כתב רב האי גאון בתשובה בהאי לישנא:

"לשון הבאי הוא, ולא בדקדוק, כעניין ערים גדולות ובצורות בשמים"

(תשובות ליק סימן ב"ו).


2. על מעשה ארבעה שנכנסו לפרדס (מסכת חגיגה) כתב כך:

"דע כי אנו מעודנו אין דרכנו לחפות על דבר, ולפרש אותו שלא מדעת מי שאמרו, כדרך שאחרים עושים, והרי אנו מפרשים לך דעתו של תנא זה, ותוכן כונתו ואמתת מה שהיה סבור, ואין אנו ערבים עכשיו שהדברים הלכה. וודאי משניות (1) הרבה יש שאינן הלכה" וכו'.
והוא מפרש כי לפי דעת הקדמונים, הקב"ה מראה לצדיקים בפנימיות לבם ובציור דמיונם כאלו הם רואים מראות היכלות ומעמד המלאכים וכדומה "

(תשובות הגאונים, ליק, סימן כ"מ, ובהגהה לעין יעקב חגיגה שם).

(1) "משניות" בדבריו כאן אינו כשימושנו בלשון היום, אלא מאמרי חז"ל.




עוד אוסיף לך מדברי הנשר הגדול על אלו שמאמינים באגדות חז"ל כפשוטן (מתוך ההקדמה לפירוש המשנה לפרקחלק):

"...יש להצטער עליהם לסכלותם: לפי שהם מכבדים ומנשאים החכמים - כפי דעתם - והם משפילים אותם בתכלית השפלות, והם אינם מבינים זאת. וחי השם יתברך! כי הכת הזאת מאבדים הדרת התורה ומאפילים זוהרה, ומשימים תורת ה' בהפך המכוון בה. לפי שהשם יתברך אמר בתורה התמימה: אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה (דברים ד:ו), והכת הזאת מספרים משפטי דברי החכמים ז"ל, שכששומעים אותם שאר האומות אומרים: רק עם סכל ונבל הגוי הקטן הזה.