למדנו בדף היומי
(סוף העמוד הקודם)
... תִּינוֹק גּוֹי אֵימָתַי מְטַמֵּא בְּזִיבָה - בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד,
(העמוד של היום)
הוֹאִיל וְרָאוּי לְבִיאָה מְטַמֵּא נָמֵי בְּזִיבָה.
אָמַר רָבִינָא: הִלְכָּךְ הָא תִּינוֹקֶת גּוֹיָה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד - הוֹאִיל וּרְאוּיָה לְבִיאָה מְטַמְּאָה נָמֵי בְּזִיבָה.
פְּשִׁיטָא?! מַהוּ דְּתֵימָא הַאי יָדַע לְאַרְגּוֹלֵי וְהָא לָא יָדְעָה לְאַרְגּוֹלֵי קָא מַשְׁמַע לַן.

הגמרא אמנם שאלה "פשיטא", אבל אני עומד ושואל - מדוע? מה הקשר בין טומאת התינוק לטומאת התינוקת, אם גזרת הטומאה היא משום משכב זכר - מדוע גזרו גם על הנשים?

את השערתי כתבתי כאן.
המאמר אמנם דן בטומאה שטימאו היוונים את שמן המנורה, אבל זה אותו ענין.