נשאלתי בשיעור:
"רבא הוה בדיק ליה גירא לר' יונה בר תחליפא ושחט בה עופא בהדי דפרח" - ומה עם הברכה על השחיטה? הרי זו ברכה על ספק (שאולי לא יפגע בעוף).

והשבתי:
על פי המובא במיקרופדיה תלמודית:
בשחיטה, נחלקו אמוראים: רבי יוחנן אומר מברך עובר לשחיטה, יוסי בן נהוראי אומר משישחוט, שמא תתנבל בשחיטתה ונמצאת הברכה לבטלה, ואין חוששים שמא תמצא טריפה, שחזקת בני מעים שהם כשרים (ירושלמי ברכות ט ג, ופני משה שם).

ההלכה כרבי יוחנן (רמב"ם שחיטה א ב; טוש"ע יו"ד יט א), אלא אם כן היתה בבהמה חשש טרפות וצריכה בדיקה, שאז ישחטנה בלי ברכה, ויברך אחר השחיטה כשתימצא כשרה, ובלבד שיהיה סמוך לשחיטתה (אור זרוע א שפז; הגהות אשר"י חולין פרק א; רמ"א בדרכי משה יו"ד יט, ובשו"ע שם א).

לפי זה יוצא שאפשר לברך אחרי השחיטה כשתימצא כשרה

וכן יתכן ושחט עוף לפני וכיוון עליו על כל מה שישחט בהמשך.