ציטוט:
משך חכמה ויקרא פרשת אמור פרק כב פסוק כח
"ושור או שה, אותו ואת בנו לא תשחטו (ביום אחד).
נראה לי, כי אם נשחט אחד בקו השוה, ואחד באופק הסמוך לציר הצפוני - שידוע שהיום נתארך בכמה שעות - ודאי דמחשב על התהוות האיסור, היינו הנשחט ראשון.

שאם נשחט האם בציר הצפוני, שאז הוא עדיין יום, ובקו השוה כבר היה לילה, מותר לשחוט הבן בקו המשוה בלילה, כיון שהאם נשחטה ביום".

המשך דברי המשך חכמה לא ברורים לגמרי:

"ובציר הצפוני, אם יש לו עוד בן, מותר לשחוט הבן בלילה. כן מותר לשחוט בקו המשוה בלילה, וברור. ואולי גם לזה מרמז ריבוי לשון "לא תשחטו", דאף דאחד שוחט מהם בהיתר, אמנם קאי על הבנים, ומורה שכל הבנים יהיו שוים בהאיסור, ושנים ששוחטים שני בנים יעברו בלא תעשה בזמן אחד "

המהדיר, הרב ד"ר יהודה קופרמן הבין שאם יש בן נוסף בקוטב הצפוני - מותר לשחטו בזמן שעדיין יום שם (!).
ומדוע? כי מדיוק הפסוק בלשון רבים "לא תשחטו" משמע שדין הבנים שווה. וכיון שהבן בקו המשוה - מותר בשחיטה, גם אחיו בקוטב מותר.

על הבנה זו במשך חכמה, חלק הרב מאיר צבי ברגמן, חתנו של הרב שך , בעלון דרכי אורה אמור תשפ"ה - רצ"ב
וקבע שבקוטב הצפוני לא ניתן לשחוט בן בשעות היום, גם אם בקו המשוה נשחט בן אחר אותו זמן.