בבמדבר ג נמנו בני משפחות הלויים ובהם הקהתים ובהם משפחת העמרמי, והרשב"ם וחזקוני מציינים שמדובר במשפחת משרע"ה, אך כנ"ל היו רק שני בנים למשרע"ה והם היו קטנים ביצ"מ, וא"כ קשה למה יש התיחסות כזו אליהם כמשפחה.
אבל לענ"ד גם כל צאצאי אהרן התגוררו עם הקהתים האחרים ורק משה אהרן אלעזר ואיתמר התגוררו למול פתח המשכן. כמובן יש לשאול אם נמנו עם שאר הלויים שהרי היו כהנים ( ואין בתורה מניין נפרד לכהנים בשום שלב ), ומאידך כלל לא ברור מתי נתכהנו שהרי לגבי פנחס יש ספק מתי נתכהן וא"כ ה"ה גם לגבי שאר צאצאי אהרן. בכ"א רואים שהבעיה שהועלתה באשכול כלל לא הטרידה את הרשב"ם וחזקוני והם לא הציעו להוסיף צאצאים ומשפחות לשבט לוי שהכתוב כביכול מתעלם מהם, וגם קשה להניח שמשרע"ה יתעלם מהם כאילו אינם.
עוד יש להעיר שלפי הרמב"ם בספר המצוות, מצוות נשיאת הארון מוטלת היתה על הכהנים בלבד מאז שעם ישראל נכנס לאר"י, ולפי דברינו ניתן היה להטיל מצוה זו על הכהנים בלבד כבר במדבר אילו היו כהנים רבים, אך אם צאצאי בני אהרן לא נתכהנו אלא בכניסתם לארץ אזי ברורה פסיקת הרמב"ם. וצ"ע.