לעיונכם המאמרים הבאים:

א.
איך ניתן לאפות את לחם הפנים ולשמור על טריותו עד כמה שיותר קרוב לדרך הטבע – ראו מאמר של אריה כהן, בכתב העת "מעלין בקודש" של כולל בית הבחירה בכרמי צור, גליון י, עמ' 74.
מאמר נוסף של אריה כהן על לחם הפנים, יחד עם פרופ' זוהר עמר, שהתפרסם בכתב העת "המעין" בחודש ניסן השנה - מתכון לאפיית לחם הפנים.

ב.
כידוע מלכי החשמונאים הטביעו מטבעות. המלך החשמונאי האחרון היה מתתיהו אנטיגונוס, שמלך בין 40-37 לפני הספירה (מתנצל על השימוש בתאריך לועזי, אבל זה 107-110 שנים לפני חורבן בית שני) עד שהפסיד את השלטון להורדוס.

1.
ראו מאמר הסוקר את מטבעות החשמונאים, מכתב העת "מחנים" שנת תשי"ח (כתב העת של הרבנות הצבאית הראשית).

כפי שהוא מתאר, על חלק ממטבעותיו של מתיתהו אנטיגונוס ניתן לראות את כלי המקדש. לדבריו מתתיהו אנטיגונוס היה הראשון שטבע את כלי המקדש על מטבעות. המנורה ברורה מצד אחד, ומצד שני כנראה שולחן לחם הפנים. בחלק מהמטבעות רק השולחן ובאחרים - גם הלחם. במטבעות אלה הלחם הוא בצורת "ספינה רוקדת".

ניתן לראות מטבעות אלה במוזיאון ישראל בירושלים.

2.
מקום נוסף לקרוא על מטבעות אלו הוא במאמר שפירסם הפרופ' דן בר"ג ז"ל על צורת לחם הפנים במטבעותיו של מתיתיהו זה, ב"קדמוניות" (גליון 105-106 שנת תשנ"ד).

אגב, המנורה היא בצד של האותיות הלועזיות, ואילו השולחן הוא בצד של האותיות העבריות. לדעת דן בר"ג שם, אמנם אנו רואים במנורה כלי מייצג מרכזי של המקדש, אבל הם כנראה ראו בשולחן כלי חשוב יותר, ולכן הטביעו את צורתו בצד של האותיות העבריות. אולי זה נובע מכך שבתורה תמיד הסדר הוא ארון-שולחן-מנורה.