להלן קישור למאמר של אריה כהן שהתפרסם בכתב העת "מעלין בקודש" של כולל "בית הבחירה" בכרמי צור, בו הוא דן באופן אפיית לחם הפנים ושמירת טריותו עד כמה שיותר קרוב לדרך הטבע.
וקישור נוסף לאותו מאמר. בקישור זה, בסוף, מופיעים גם הציורים והשרטוטים שאבדו משום מה בקישור הקודם.

כידוע מלכי החשמונאים הטביעו מטבעות. המלך החשמונאי האחרון היה מתתיהו אנטיגונוס, שמלך בין 40-37 לפני הספירה (מתנצל על השימוש בתאריך לועזי, אבל זה 107-110 שנים לפני חורבן בית שני) עד שהפסיד את השלטון להורדוס. הוא היה הראשון שטבע את כלי המקדש על מטבעות, המנורה ברורה מצד אחד, ומצד שני כנראה שולחן לחם הפנים. בחלק מהמטבעות רק השולחן ובאחרים - גם הלחם. במטבעות אלה הלחם הוא בצורת "ספינה רוקדת".
להלן קישור לצילום של אחד המטבעות האלה, לצערי השולחן בלבד ללא הלחם, מתוך אוסף מוזיאון ישראל, לדברי האתר הלחם הוא בצורת פיתה אבל אני לא הצלחתי לאתר פיתה זו, וכן מאמר - אמנם מלפני ששים שנה - מגליון "מחנים" (כתב העת של הרבנות הצבאית הראשית) שסוקר את מטבעות החשמונאים. בנתיים לא הצלחתי לאתר צילום של מטבע עם הלחם.

הפרופ' דן בר"ג ז"ל פירסם ב"קדמוניות" (גליון 105-106 שנת תשנ"ד) מאמר על צורת לחם הפנים במטבעותיו של מתיתיהו זה. ואני הקטן פירסמתי מאמרון בעקבות כל אלה ב"מקור ראשון" מלפני מספר שנים. אני מקווה שאצליח להמציא קישור לאחד מאלה.
אגב, המנורה היא בצד של האותיות הלועזיות, ואילו השולחן הוא בצד של האותיות העבריות. אמנם אנו רואים במנורה כלי מייצג מרכזי של המקדש, אבל הם כנראה ראו בשולחן כלי חשוב יותר, ולכן הטביעו את צורתו בצד של האותיות העבריות. אולי זה נובע מכך שבתורה תמיד הסדר הוא ארון-שולחן-מנורה. (השערה של פרופ' בר"ג במאמר הנ"ל).