(בראשית כד, סז) הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ

וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ.

יצחק הביא את רבקה לאהל שרה טרם לְקָחָהּ לו לאשה.
רק לבסוף התנחם יצחק.
כשנכנסו לאהל שרה נזכר הוא באמו ופרץ בבכי. ורבקה שתקה. והבינה.
היא לא הקשתה, מה לך להתאבל במקום לשמוח בי ובנישואיך.
וכיון שעשתה כך - וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ.
ומתוך כך - וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ.
ונתקיים בו (בראשית ב, כד) עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד.
עזב את תלותו בהוריו, ודבק באשתו לבדה.