לענ"ד צריך לומר שישבו משני צידי המעגן של המעבורת,
כי להגיד "משני צידי המעבורת" זה נשמע לי כמו לומר "משני צידי משאית", לא רק שלא רואים זה את זה אלא זה גם לא ציון מקום, המעבורת, כמו המשאית, עשויה לזוז בכל רגע,
מאידך להגיד שישבו משני צידי נהר, נחל, יובל, תעלה גם אי אפשר, כי כמו שכבר שאלו כאן איך בכלל ראה האחד שהשני אכל דגים שעלו בקערה ואכל אותם עם הכותח, והשני ראה שאכל ענבים ותאנים בתוך הסעודה, ואפילו ראה שהוא לא בירך - זה בכלל לא יכול להיות, גם אם ניהלו את השיחה בצעקות רמות,
לכן נלע"ד כאמור שישבו משני צידי מעגן המעבורת.

[זכיתי לפירוש הזה תכ"ד כתיבת הדברים. מעין "ומתלמידי יותר מכולם".]
אגב "רמא ביה קלא" שציטט הרב כוכב מסוף יומא פירושו "הטיל בו רגב אדמה".

"יתמא" הרב המכריע הביא מימרא של ריש לקיש להסביר, לא הבנתי למה ריש לקיש, הרי כבר הפסוק אומר "ושננתם לבניך - אלו תלמידיך", וכתוב "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו".
פירוש הביטוי לענ"ד הוא "על מי אתה מסתמך, אין לך אב, או רב, שיסביר לך מה לעשות".

שימו לב שניהם תלמידי רב. נראה לי שאין צורך להביא ראיה שרב הונא תלמיד רב, "אמר רב הונא אמר רב" זה נפוץ התלמוד, וכמדומני גם בדפים אלו, גם על רב חייא בר אשי תמצאו באנציקלופדיה או בויקיפדיה מראי מקומות רבים, דוגמא מברכות י"א ע"ב ...דאמר רב חייא בר אשי זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב לתנויי פרקין בספרא דבי רב, הוה מקדים, וקא משי ידיה, ובריך, ומתני לן פרקין..
אבל לא הבנתי את רש"י, כי בברכות (מא ע"ב) הסוגיא היא כך
איתמר הביאו לפניהם תאנים וענבים בתוך הסעודה -
אמר רב הונא טעונים ברכה לפניהם ואין טעונים ברכה לאחריהם,
וכן אמר רב נחמן טעונים ברכה לפניהם ואין טעונים ברכה לאחריהם,
ורב ששת אמר טעונין ברכה בין לפניהם בין לאחריהם. שאין לך דבר שטעון ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו אלא פת הבאה בכסנין בלבד.
ופליגא דר' חייא דא''ר חייא פת פוטרת כל מיני מאכל ויין פוטר כל מיני משקים.
אמר רב פפא הלכתא:
דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה אין טעונים ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם,
ושלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה טעונים ברכה לפניהם ואין טעונים ברכה לאחריהם, לאחר הסעודה - טעונים ברכה בין לפניהם בין לאחריהם
מן הסתם האמורא שלא בירך היה רב חייא, כי רב הונא לא יעשה הפוך ממה שהוא אמר שם בברכות,
עכ"פ איך רש"י אצלנו אומר שהקושיא היא ממה שקי"ל שם בברכות, כלומר מרב פפא, מאה שנים יותר מאוחר?
ראיתי שבשוטנשטיין באמת שם לב לזה,
ולכן לענ"ד הקושיא על האמורא שלא בירך היא "על מי אתה מסתמך".