להלן כמה פרטים מהמבוא למאמר "על פירוש הריב"ן לסוף מסכת מכות" מאת הרב ד"ר ירמיהו מלחי [מחקרי מורשתנו, רחובות תשס"ד]:
(המאמר נשלח אלינו להתקנה בפורטל הדף היומי, אך עקב קושי בסריקת המאמר, המאמר לא הותקן באתר)

רבינו יהודה ב"ר נתן (המכונה גם "רבינו יבן") היה חתנו של רש"י (בעל בתו מרים) ונחשב בדורו לאחד מתלמידי רש"י החשובים והידועים ביותר...
ידיעותינו על חייו, משפחתו, תולדותיו וגלגוליו דלות מאוד (כשם שדלות ידיעותינו על רוב חכמי אשכנז וצרפת הראשונים), אך יש בידינו חומר רב על עבודתו הספרותית.
למפעלו הספרותי של ריב"ן הקדיש הרי"ן אפשטיין מחקר גדול ויסודי, וכמעט שלא הניח דבר קטן וגדול שלא עסק בו...
מתברר שהריב"ן כתב פירושים לרוב מסכתות התלמוד, אך רק שרידים מהם הגיעו לידינו...
הריב"ן כתב את פירושיו "לפני רש"י", כלומר, על פי פירושי רש"י ועל פי השמועות ששמע מפיו... פעמים רבות הוא מביא גם פירושים אחרים, ולפעמים מעדיף אותם על פירושי רש"י... על עצמאותו של הריב"ן תעיד העובדה, שלפעמים הוא מביא את פירושי רש"י רבו ומשיב עליהם ואומר עליהם ש"אינם עיקר", או ש"יש בהם גמגום" ולשונות אחרים כיוצא בזה...
לפירושי הריב"ן אירע מה שאירע לעבודתם הספרותית של רבים מחכמי אשכנז וצרפת הראשונים. פירושיו נשתקעו בספריהם של חכמים אחרים ונשתכחו, ורבים מפירושיו יוחסו לאחרים. לאחר שנדפס התלמוד כשפירוש רש"י בצדו האחד של הטקסט והתוספות בצדו השני, חדלו המעתיקים להעתיק את פירושי הריב"ן, והם נשתכחו ונשקעו כמעט לגמרי.
ובכל זאת, שפר גורלו שלהריב"ן מגורלם של גדולי תורה אחרים בני התקופה. בספרי התלמוד הנדפסים (החל מדפוס ונציה הראשון שנת ר"פ 1520 ואילך) קבעו המדפיסים את פירושו של הריב"ן במסכת מכות מדף יט ע"ב ועד סוף המסכת... הסיבה לכך היא שכבר לפני מדפיסי דפוס ונציה הראשון (1520), וכנראה גם בכתב היד שממנו העתיקו, לא היה פירוש רש"י לסוף מסכת מכות.[4] להלן נראה שכך היה בתקופה הרבה יותר קדומה. ומאחר שהמדפיסים הראשונים וגם המעתיקים שלפני הדפוס, לא יכלו להותיר את סופה של המסכת ללא פירוש, קבעו כבר מימים קדומים את פירוש הריב"ן במקום שלא היה בידם פירושו של רש"י... הרי"ן אפשטיין, במאמרו שנזכר לעיל, הוכיח שהריב"ן פירש את מסכת מכות כולה...

[4] על השאלה מה אירע לפירושו של רש"י לסוף מסכת מכות, יש בידינו רק ידיעות מעטות. מדפיסי ונציה כותבים, במקום שבו נפסק פירושו של רש"י... כך: "רבינו גופו טהור ויצתה נשמתו בטהרה לא פירש יותר. מכאן ואילך לשון התלמיד רבי יהודה ב"ר נתן". מכאן משתמעת ידיעה בעלת אופי דרמטי, שרש"י נפטר תוך כדי עבודתו על בפירוש מסכת מכות... אך ספק אם ניתן לתת להערה זו משקל של ידיעה היסטורית. בכתב יד פרמה 3155 המכיל את פירושי רש"י והריב"ן למסכת מכות, מסתפק הכותב באמירה סתמית במקום שבו נפסק פירוש רש"י: "עד כאן דברי הרב, מכאן ואילך דברי התלמיד".


בגוף המאמר עומד המחבר על שיטתו וסגנונו של פירוש הריב"ן.