על דברי השרידי אש דלעיל:
"ואי אפשר להוסיף אהבה בציווי".

על פי זה גם יתבאר, שאמרו במסכת תענית דף כט ע"א:
"משנכנס אב ממעטין בשמחה וכו' אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה - כך משנכנס אדר מרבין בשמחה".
וקשה, למה איפוא במשנה (בדף כו ע"ב) הזכירו רק: "משנכנס אב ממעטין בשמחה", ובשום מקום לא הזכירו במשנה גם את הדין המקביל האמור לחודש אדר?
אלא שלענין הילכתא פסיקתא יש הבדל גדול בין מיעוט בשמחה לבין הרבות בה. מי שאינו מקיים את דברי המשנה ואינו ממעט בשמחה כראוי, אין בעיה לבית דין להצליף בו מעט, ומיד שמחתו תרד פלאים. אבל מי שאינו מקיים משנכנס אדר - מה יעשו בו בית דין?