שער מאמרי רז"ל - מסכת עירובין:
שם בגמ' פ"ה דנ"ט ע"ב וז"ל ר' פרידא הוה ליה ההוא תלמידא דהוה תני ליה ת' זימני כו' נפקא בת קלא ואמרה ליה ניחא לך דליספו לך ת' שני או דנזכו את ודרך לעלמא דאתי אמר דנזכי אנא ודרי לעלמא דאתי א"ל הקב"ה תנו לו זו וזו כו' וזה פלא עצום שלא מצינו שכר גדול כזה אפילו למרע"ה על כל שבחיו העצומים שיזכו כל הדו' ההוא שלו שאין דור פחות מס' רבוא לעה"ב וכבר אמרו בסנהד' (ד"ש דף ג' ע"א) דור המדבר אין לו חלק לעוה"ב והם דורו של משה וסו' הענין הוא כמו שהודעתיך כי כל הנשמות מתחלקות לס' רבוא שרשים מחולפים זה מזה ובכל ס' רבוא נצוצות נשמות והנה כל הנצוצות שתלויים בשרשם בשורש נשמת ר' פרידא נקראים בני דורו אף עפ"י שאין כלם נמצאים יחד עמו בזמן אחד אלא מיום בריאת הנשמו' עד לעת"ל כל אחד מתגלגל בזמן הראוי לו עד שנשלם להתקן והנה בקצת שרשי' יארע שאיזה ניצוץ נשמה פרטית תלך לאבוד שנשאר' בתכלית סיום הצרוף והזקוק בסיגים האחרונים ואינה יכולה להצטרף מרוב דקותה ורבוי הסיגי' אשר עלי' נאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים כו' ולכן הבטיחו השי"ת שבכל ניצוצי הנשמות שבשרש ר' פרידא כלם יתוקנו ע"י גלגולים ולא ישאר אפי' אחד מהם שיאבד ח"ו וזה בזכותו כי אם השורש טוב אז כל ענפיו נתקנים.