פירשו רש"י ורשב"ם: "רווק - פנוי".
וכן פירש רש"י במסכת קידושין דף פב ע"א: "רווק פנוי בלא אשה".
וכן סתם הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה כב, יג: "מי שאין לו אשה לא ילמד תינוקות".
לפי זה גם אלמן וגרוש בכלל רווק.
ולשון רווק הוא מלשון ריק מאשה.

אבל התוספות במסכת קידושין דף פב ע"א כתב: "רווק הוא אדם פנוי שלא נשא אשה מעולם ותרגום של (ישעיהו מ, ל) וּבַחוּרִים כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ הוא רווקים.
וכן פירש הרמב"ם במשנה שם במסכת קידושין פרק ד משנה יג: "רוק, מי שלא נשא כלל, תרגום ובחורים ורוקי".
ולפירוש זה לשון רַוָּק בדגש חזק דוקא משמעו כלשון בעלי המקצוע, סַפָּר, נַגָּר, חַיָּט, שאומנותו להיות ריק מאשה - שלא נשא אשה מעולם.
ראיה לפירוש זה שבהמשך המשנה חולק רבי אליעזר ואומר: "אף מי שאין לו אשה לא ילמד סופרים", הרי שרווק שברישא אינו כל מי שאין לו אשה.
אלא שאמרו שם במסכת קידושין דף פב ע"א: "איבעיא להו: מי שאין לו אשה כלל, או דלמא בשאינה שרויה אצלו? תא שמע: אף מי שיש לו ואינה שרויה אצלו - לא ילמד סופרים".
אם כן אפשר שלמסקנה רבי אליעזר מחדש רק אינה שרויה אצלו, ולכן בכלל רווק דרישא כל פנוי. ולכן חזר בו הרמב"ם (כתיו"ט ודלא כמ"מ ובהגר"א בפירוש דעתו). ומלשון התרגום אין הכרח.