.
כשאני יושב ללמוד הנני נמצא תיכף ומיד בחבורת חכמי המסורה.

היחס בינינו הוא אישי.
הרמב"ם מימיני,
ר"ת משמאלי,
רש"י יושב בראש ומפרש,
ר"ת מקשה,
הרמב"ם פוסק,
הראב"ד משיג.

כולם הם בחדרי הקטן,
יושבים סביב לשולחני.
המה מביטים עלי בחיבה,
משתעשעים עמי בסברא ובגמרא,
מעודדים ומחזקים אותי כאב.

אין תלמוד תורה רק פעולה דידקטית [=לימודית],
אין עסק בדברי תורה רק עניין פורמלי טכני המתגשם בהמצאות וחילוף הידיעות.

היא חוויה כבירה של התיידדות של דורות הרבה,
הזדווגות רוח ברוח,
איחוד של נפש בנפש.
אלה שמסרו את התורה ואלה שקיבלו אותה מזדמנים לפונדק היסטורי אחד.

(הגרי"ד סולובייצ'יק, וביקשתם משם, עמ' 232)