שאלה אל ציבור הגולשים, ואל מר משה רענן,

לגבי הלכות תולעים, ועד כמה שיודע לי,

א. כו"ע מודו שתולעים שלא נראים לעין כלל מותרים מה"ת.

ב. אבל עדיין יש לדון במציאות מזערית הנראית לעין, אבל לא ניכר לעין שהוא בעל חי, והבחנת מציאות זו כתולעים האסורים באכילה היא רק ע"י השתכלות במיקרוסקופ.

וכיום הרבה מאוד תולעים הם מסוג זה. כגון אלו שבתותים ועוד...

א. הרב וויא בספרו הולך בדעת הגרש"ז בספר הליכות שדה, דאסור, ולפ"ז נמצא שהמיקרוסקופ מחדש איסורים מה"ת.

ב. יש לדייק קצת מדברי האג"מ דמותר:

שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן קמו
ודימה זה למה שמותרין לאכול כל דברים שנתחמצו אף שידוע שמתחמצים ע"י תולעים שרואים אותם במיקראסקאפ, מפני שהתורה לא אסרה אלא תולעים ושקצים ורמשים שנראו לעינים כדשמע מפי זקנו הגאון ר' שמחה זעליג זצ"ל אשר כן אמר הגאון ר' חיים הלוי מבריסק זצ"ל, ובעצם לא היה צריך להביא מדברים שנתחמצו דהא כל האויר מלא משקצים ורמשים כאלו, ובכל נשימה ונשימה בולע האדם כמה אלפים ואולי מיליונים מהם ובהכרח שאינם בכלל השקצים ורמשים שנאסרו בתורה, וכן דימה למה שזקנו הגרש"ז ז"ל אמר שאין להתחשב במראות דמים עם מיקראסקאפ, וכן לא ברבוע של תפילין ופגימת סכין לשחיטה וכדומה, שג"כ הוא דין ברור ופשוט שלא שייך להסתפק כלל, ואף אנחנו קטני קטנים ידענו זה לדבר פשוט שא"צ לפנים. כי לא הוזכר זה בגמ' וכל הדורות הכשרים הגאונים והצדיקים והחסידים לא השתמשו במיקראסקאפ, וברור שהם קיימו כל דיני התורה ולא נכשלו בשום דבר אף באונס, [...]
ופלא על מש"כ כתר"ה שהגרי"ז הלוי זצ"ל היה סבור שיש מעלה כשימדדו ריבוע דתפילין במיקראסקאפ).

וכן נראה לכא' משו"ת ציץ אליעזר חלק ח סימן טו - קונ' משיבת נפש פרק יד
כן כותבים בדומה לזה התפא"י בפ"ב דע"ז בבועז סק"ג לגבי סימני דגים, דכל שאין נר' בלי זכוכית מגדלת (מיקראסקאב /מיקרוסקופ/) לא נקרא קשקשת ע"ש והחכמת אדם בכלל ל"ח בבינת אדם סי ל"ד לגבי איסור תולעים ע"ש,

ולכא' שם מדובר ברואה את חומר הקשקשת אבל אינו רואה את הקשקש עצמו, וזה דומה לרואה כנימה על תפוז, או נקודה על תות, אבל אינו רואה שהוא בעל חי.

תודה לכל העונים, ולכל מי שיודע על מקורות בדיון זה.