א. לשאלתך מנין שלכו"ע נפסל רק בנכנס אדעתא לכפר, ראשית כל כך משמעות המשנה (פב.), נכנס לכפר אע"פ שלא כיפר פסול דברי ר"א וכו'.
ב. בדף פג. ברש"י סוד"ה ה"ג בתו"כ "אף אשר יובא מדמה לכפר, מתחילת "הבאתה על מנת לכפר" משמע שנפסל וכו'.
ג. וכן הוא ברמב"ם (פ"ב מפסוהמו"ק הט"ז) דם החטאת שהכניסו לכפר בו בפנים וכו'.
ד. והטעם לכל זה מפני שכתוב בתורה יובא את דמה לכפר בקדש, וכל פלוגתא דתנאי היא אי לכפר היינו ע"מ לכפר או לכפר היינו ויצאה מחשבתו אל הפועל.
ה. הרמב"ם פירש או גרס אחרת את הבעיא האחרונה, הראב"ד הוא כרש"י וכך הוא כותב (שם הי"ד) " מפרוכת למזבח הזהב שהכל בהיכל מהו וכו' וכי הדר עייל ליה לבית הפרוכת ובא (אצ"ל הובא) קרינן ביה". עי"ש להרמב"ם פירוש לגמרי אחר שהנידון האחרון הוא שהוציא מחוץ להיכל באמצע הזיות של היכל.