עלתה בדעתי האפשרות, שהשאלה אותה שאלת, ושנחלקו בה הפוסקים, תלויה למעשה במחלוקת רב חסדא ורב הונא בדף ו ע"ב:
במציאות בה קרקע של גינה אחת גבוהה מן הקרקע של חברתה, נחלקו רב חסדא ורב הונא האם התחתון צריך לבנות את כל הקיר מלמטה ועד למפלס העליון לבדו, ורק מן המפלס העליון יסייע לו השני, או שמא צריך העליון לסייע כבר מלמטה.
לכאורה, מחלוקתם נעוצה בשאלה אחרת, אשר גם היא כבר הוזכרה כאן - האם הכותל יהיה שייך לשניהם בשותפות, או שהוא יחולק לחצי בקו הגבול.
שאלה זו עצמה, כך נראה לי, נעוצה במחלוקת יסודית עוד יותר, והיא גדר חיוב בניית הכותל - האם חכמים תיקנו חיוב בניה, או שמא החיוב הוא לא להזיק (בראייה) והבניה היא רק היכי תמצי למניעת הנזק.
אם תאמר שיש חיוב בבניה עצמה, וחכמים תיקנו על שני השכנים לבנות ביניהם כותל, הרי שזהו חיוב המוטל על שניהם, ושניהם מקיימים אותו ביחד. ממילא, הכותל שייך לשניהם - ושניהם יתחלקו בהוצאות הבניה לחלוטין.
אם תאמר שאין חיוב בבניה, אלא שזה רק היכי תמצי למניעת הנזק, אין שני השכנים שותפים בכותל, וכל אחד אחראי לבנות כך שלא יזיק. מכיוון שכך, אין סיבה שהתחתון יסייע לעליון.
שיטת הרש"ש, האומרת שהשותפים ישאו בהוצאות הבניה והמקום על פי גודל שטחם, יכולה להיות מובנת רק מתוך נקודת ההנחה שהשכנים אכן נעשים שותפים בכותל, ומתוך הנחה נוספת (אשר יש לה מקום, אך בודאי אינה מוכרחת) שהשותפות בכותל תחולק על פי השותפות היחסית בחצר.
החולקים על הרש"ש, אם כן, יכולים לטעון אחת משתי טענות:
א. חיוב הבניה הוא על מנת לסלק את היזק הראיה, ובעל השטח הקטן יותר חיב בסילוק לא פחות מאשר בעל השטח הגדול.
ב. אמנם נכון שיש תקנת חכמים שיבנו השכנים את הכותל ביחד, אך השותפות בכותל שווה על אף השוני ביחסי השטח בחצר.

אשמח לשמוע דעות נוספות