.


הנה, בהלכה ז', הנוסח בכתבי היד והדפוסים התימנים:

"ואם לקחו העור אחר שהעבירו שיערו, וחילקו אותו בעובייו לשניים, כמו שהעבדנין עושין, עד שייעשה שני עורות--אחד דק, והוא שממול השיער, ואחד עבה, והוא שממול הבשר--ועיבדו אותו במלח, ואחר כך בקמח, ואחר כך בעפצא וכיוצא בו: זה החלק שממול השיער, נקרא דוכסוסטוס; וזה שממול הבשר, נקרא קלף."


והסיבה שאני טוען שזו הגרסה הנכונה, היא משום שגרסה זו עקיבה עם כמה מקומות נוספים בדברי הרמב"ם.
ראה, למשל, בתשובות הרמב"ם:
"
אלמסאלהֿ אלכ"א

פי ראינא פי כתאבהֿ פרשיות של תפילין הל הויות באמצע או תכון על הסדר לקולהם הקורא קורא כסדרן והל מקום בשר הו מקום בשר ממש ואי שקהֿ הי אלמסמאהֿ דוכסוסטוס הל אלתי מן נאחיהֿ אללחם או אלתי מן נאחיהֿ אלצוף.

(השאלה ה-21:
בדעתנו על כתיבת פרשית של תפילין... ואיזה חלק הוא ששמו דוכסוסטוס, האם זה שמצד הבשר או זה שמצד השיער.

אלג'ואב
...וראינא פי אלקלף ואלדכסוסטוס ראי רבי' האיי ז"ל והו אלראי אלצחיח בלא שך ואלד'י יקול בכ'לאפה אנמא אד'כרה צאנע גיר כ'ביר לאן אלג'לד ישק שקתין אחדהמא רקיקהֿ והי דוכסוסטוס והי אלתי תסמי הנא במצר אלקנט ואלאכ'רי גליט'הֿ והי אלקלף והי ממול בשר והי אלתי יעמלונהא רק ותלך אלרקיקהֿ הי אלדוכסוסטוס והי אלתי
כאן אלשער נאבת פיהא ואלכתאבהֿ בלא שך הי פי וג'ה אלרק אלאביץ' והו מקום
בשר ופי אלדוכסוסטוס עלי ט'הרה והו מקום שער ומעלום אנה לא יכתב פי
אלרק ולא פי אלדוכסוסטוס אלא בעד אלדבאג.

התשובה
... ודעתנו בעניין הקלף והדוכסוסטוס היא דעת רבינו האיי ז"ל, וזו הדעה האמיתית בלי ספק, ומי שאומר אחרת הרי שלדעתי הוא בעל מלאכה שאינו מומחה. שכן את העור מחלקים לשני חלקים, האחד מהם דק, והוא דוכסוסטוס, והוא הנקרא כאן במצרים 'קנט', והשני עבה, והוא הקלף והוא ממול בשר, וממנו יעשו קלף. והחלק הדק הוא הדוכסוסטוס, והוא שהיה השיער צומח בו, ובלי ספק הכתיבה היא בצד הפנימי הלבן של הקלף והוא מקום בשר, ובדוכסוסטוס על צידו החיצוני והוא מקום שיער, וידוע כי לא כותבים לא בקלף ולא בדוכסוסטוס אלא רק אחרי העיבוד.