בימים אלו נלמד סופה של מסכת זבחים.
בין השאר לומדים את המשנה הקובעת ש"באו לגלגל הותרו הבמות".
אני מעריך שרק מעט אם בכלל מי מהלומדים מכיר ויודע על השוני בהסבר ההיתר בין רש"י והרמב"ם לבין המאירי.
בעוד רש"י והרמב"ם מסבירים שסיבת ההיתר היא ביטול הדגלים ומחנה ישראל, הרי שהמאירי מסביר בפירושו למסכת מגילה על דף ט שהסיבה היא העדר הארון מהמשכן. אין ההסברים זהים !, שהרי אפשר שבעת מלחמת יריחו אמנם הארון נלקח מהמחנה והותרו הבמות אך אח"כ – בסופו של יום, ולאחר הקפת העיר- הוא הוחזר למחנה ושוב נאסרו עד למחרת וחוזר חלילה, ולא שמענו על היתר ואיסור לסירוגין שכזה, אלא על היתר גורף (בין אם היה הארון במשכן ובין אם לאו, ) מסיבת העדר הדגלים והמחנות. ואילו אח"כ כשיצאו למסעות הכיבוש לא כתוב במקרא שהארון יצא למלחמות. אם כן על מה מתבסס המאירי בהסברו ? על דעת רבי יהודה בן לקיש במחלוקתו עם רבנן בירושלמי סוטה ושקלים ובברייתא דמלה"מ לגבי מספר ותכולת הארונות שהיו עם ישראל, כאשר הוא קובע שהיו עם ישראל שני ארונות. הוא סובר כמו רש"י, שבארון בצלאל היו הלוחות השלמים ושבארון העץ היו שברי הלוחות, והוא שיצא עם עם ישראל למלחמות. ואילו לרבנן היה רק ארון אחד עם כל הלוחות.
ברם לפני כמה שנים פרסמתי ב'שמעתין' מאמר בסוגיה זו והראיתי שכנראה פירש"י מבוסס על טעות בהבנת המחלוקת והסברה שונה. לפי ההסבר המוצע במאמר, גם אם יצא ארון למלחמה, הוא הכיל רק ספר תורה ולא לוחות. ארון הברית עם כל הלוחות יצא למלחמות בודדות בלבד, בהן מלחמת יריחו, מלחמת פלישתים בימי עלי ואולי מלחמת מדין. ממילא הסברו של המאירי אינו נכון ומבוסס על הבנה מוטעית לפיה ארון הברית יצא לכל המלחמות בתקופת כיבוש הארץ, ולא היא.
יש עוד מה להעיר ולהאיר בסוגיה זו אם יהיו מתעניינים לדון בה ולהגיב על הדברים ועל המאמר !