דוקא בתפילין פירש תוספות דלא כרש"י!
בתוספות מסכת מגילה דף כד ע"ב - "פר"ת בשעת הסכנה יכול להסתכן בהן ולא תגין עליו המצוה ולא יעשה לו נס כמו לאלישע בעל הכנפים (שבת דף מט.)".

וקשה, למה במזוזה פירש ר"ת כפירוש רש"י שם, ולא פירש כפירושו עצמו שם, כפי שאכן פירש היראים תלמידו בסימן ת [דפוס ישן - יח]: "תניא תלאה במקל או שהניחה אחרי הדלת סכנה ואינה מצוה פי' בשעת השמד שנו שמסכן נפשו בחנם".

וסברתי שר"ת פירש אחר הדלת באופן שונה מהשאילת דוד לכן לא יכל לפרש במזוזה בסכנת השמד, כי לפירושו מה עניין אחר הדלת לשעת השמד.

עד שמצאתי בהלכות קטנות למרדכי (מנחות) פרק הקומץ רבה רמז תתקסא:
"הניחה אחורי הדלת סכנה ואין בה מצוה פ"ה שאין הבית משתמר מפני המזיקין. וקשה לר"ת דאם כן פסולה נמי הוי ונראה לר"ת שמא יהרג שם מתוך שהוא מצר אצלה והוא מקום מוצנע".

ויש שם נוסחות שונות, ואפשר שהמגיהים לא הבינו את כוונת הדברים.
ולגירסה זו, משמע שכבר ר"ת פירש בדיוק כיראים, ושאחר הדלת הוא מקום מוסתר, כמו שקצת הרחבתי כאן.