בבית שני רוב הכהנים לא הוציאו שנתם. יתכן שמינו אותם סמוך ליום כיפור, ומתו מיד אחר כך ולקח הרבה זמן למנות, ורוב השנה לא היה כהן גדול וזה בא מהלשכה. ואכן תקופות ארוכות היתה שם עניות גדולה, נאנקו תחת עול יווני ורומאי, למדנו שהיתה מנורה של בעץ עד שהעשירו, יש דבר דומה על הבדלה ביין, ועל המקדש עצמו עד בנין הורדוס.

הכלל של אין עניות וכו', הוא כשיש. שאין לנהוג בקמצנות וחיסכון. בדליתא - לא קאמרינן.

לא הבנתי מה דיברתם קודם על קנס. היכן מוזכר דבר דומה. כתוב שמן התורה זה מוטל על הלשכה. ראו שזה גורם דחק. (אגב. תרומת הלשכה באה ממחצית השקל שזה תקציב שבנוי בערך לפי קרבנות ציבור רגילים, לא למצב של חביתין בכל יום. ואין להביאה מגבייה מיוחדת מן הציבור. ומובן ממש בפשטות מדוע אידחקה לישכה). באו חכמים והטילוה על היורשים. זה לא קנס. זה מין מילוי מקום זמני עד המינוי של החדש.