תשובת הראל שפירא:
אינני מכיר עדות ישירה בנושא זה מתקופתו של ר' מאיר שפירא מלובלין, ולכן אענה מסברה בלבד.
לכאורה אכן נראה כפי שכתבת, שמסכתות קנים ומדות (וכן 3 הפרקים האחרונים של מסכת תמיד שאין עליהם גמרא) נכנסו לסבב לימוד הדף היומי, כדי להשלים את לימוד סדר קדשים כולו. למעט מסכתות אלו, יש תלמוד בבלי על כל סדר קדשים, ולכן כנראה הוחלט להכניס גם את המסכתות הללו למסגרת לימוד הדף היומי. ככל הנראה, באופן דומה, הוחלט על שילוב לימוד מסכת שקלים מן התלמוד הירושלמי בסבב לימוד הדף היומי, וזאת כדי להשלים את לימוד סדר מועד כולו. על מסכת שקלים יש תלמוד ירושלמי ולכן לא שילבו רק את לימוד המשניות של המסכת אלא אף את התלמוד הירושלמי, אך על מסכתות קנים ומדות אין תלמוד כלל (לא בבלי ולא ירושלמי) ולכן שילבו את לימוד המשניות בלבד של מסכתות אלו.
לעומת זאת, על כל סדר נזיקין יש תלמוד בבלי למעט מסכתות אבות ועדויות, ואף על פי כן לא שילבו לימוד מסכתות אלו במסגרת הדף היומי עבור השלמת לימוד סדר נזיקין כולו, וזאת בניגוד לנעשה בסדר מועד וסדר קדשים כאמור.
ניתן להעלות מספר השערות מדוע לא שולבו מסכתות אבות ועדויות במסגרת הדף היומי:
ייתכן שבמסכתות אלו אין תרומה הלכתית נוספת, ולכן לא שולבו במסגרת לימוד הדף היומי. מסכת אבות איננה עוסקת כלל בדברי הלכה, ואילו רוב הנושאים שבמסכת עדויות משולבים וכפולים במסכתות אחרות בש"ס, ולכן אין טעם לחזור שוב על לימוד משניות מסכת עדויות במסגרת הדף היומי.
ייתכן גם, שתוכן מסכתות אבות ועדויות אינו משלים את סדר נזיקין מצד ענייני נזיקין, אלא דן בנושאים נפרדים לגמרי ביחס לשאר המסכתות שבסדר נזיקין, וזאת לעומת מסכתות תמיד ומדות שעוסקות לחלוטין בנושאי סדר קדשים, ולכן היה שייך לצרפם למסגרת לימוד הדף היומי.
ייתכן עוד, שדווקא לגבי לימוד סדר קדשים ישנה חשיבות ללמוד את כל המסכתות שבסדר זה, וזאת בגלל חשיבות לימוד סדר קדשים מפני "ונשלמה פרים שפתינו", וכסגולה לקירוב הגאולה.
ייתכן בהחלט גם לשער, והדבר צריך בדיקה, שבדפוסי הגמרא שעמדו לפני ר' מאיר שפירא, מסכתות קנים ומדות הודפסו כהמשך ישיר של מסכת מעילה (וכפי שאף מודפס בגמרות שלפנינו כיום - מסכתות אלו לא מתחילות בדף ב אלא ממשיכות ברצף מהמקום בו פסקה מסכת מעילה), ולכן לא ראה לנכון להוציא אותם ממסגרת לימוד הדף היומי. בדפוסי הגמרא, מסכתות אלו מופיעות (אולי בגלל אחת ההשערות שהעלינו קודם), ולכן ר' מאיר שפירא השאיר וקבע אותן בלימוד מסגרת הדף היומי.

תשובת הראל שפירא:
מרגלא בפומא דאינשי שמסכתות ענ"י הם המסכתות הקשות בש"ס. מסכתות ענ"י אלו מסכתות עירובין נידה ויבמות. אמנם, שמעתי פעם, שבאחד מספרי האחרונים מובא שהאות י' מתייחסת למסכת יום טוב (מסכת ביצה) ולא למסכת יבמות, והטעם לכך הוא, שמסכת זו משלימה את מסכת שבת ומסתמכת עליה, וקשה ללמוד אותה אם לא למדת היטב קודם לכן את מסכת שבת. אך כאמור, מקובל שהכוונה היא למסכת יבמות (וכך מובא בזוהר (רעיא מהימנא, כי תצא, רעו ע"א): "כתיב ביה במשיח, עני ורוכב על חמור. עני איהו תמן בסימן, ערובין נדה יבמות").
מדוע דווקא מסכתות אלו נחשבות למסכתות הקשות בש"ס?
ר' יעקב עמדין (מטפחת-ספרים, ד, קעד) ביאר הטעם כך: "שלא יכלו לירד לעמקן של שלוש מסכתות הללו החמורות מאד, מחמת ריבוי החלוקות החדודות שבהן (...) שלא יכלו להשוות כל הסוגיות השונות והסתירות הנמצאות בהן, לתרצם וליישבם כדרך שעשו בשאר כל המסכתות, חוץ מאלו קשות ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם".
לעומתו, בשיירי כנסת הגדולה (יו"ד רמה,ג) כתב שהטעם איננו מהותי, אלא הטעם הוא כך: "ואני שמעתי בקושטא שנמנעים מלקרות ערובין ונדה ויבמות מפני שראשי תיבותיהן עני". הווה אומר: סימן בעלמא, ולא בגלל תוכן וקושי המסכתות הללו.
הסבר נוסף שמעתי מהרב שלמה מן-ההר, שנראה לו הטעם, שאין הכוונה שהן מסכתות קשות בפשט וכדו', אלא הקושי המיוחד במסכתות אלו הוא שהרבה מהדינים המובאים בהם הם גזירות ותקנות חז"ל ולא דין תורה, ולכן הקושי הרב הוא להבין מהו הטעם שבמקום אחד גזרו חז"ל ובמקום אחר לא גזרו (ואילו, להבדיל, 'להבין' את הקב"ה, יותר קל, מאשר להבין שכל אנושי).
ובחזרה לשאלתך: קשה מאוד להגדיר מסכת מסוימת כקשה בש"ס. כל לומד דף יומי מכיר את העובדה שבכל מסכת יש סוגיות ודפים קלים ויש סוגיות ודפים קשים. אין עקביות ברורה. יכול להיות יום אחד בו לומדים דף קשה, ובמקרים נדירים אף חוזרים מהשיעור באווירת נכאים מפאת חוסר הבנה, אך למחרת פותחים דף חדש, ועשויים לפגוש וללמוד דף קל ומובן יותר. התלמוד הבבלי בלול בכל, וניתן להוסיף לפי דברינו שהתלמוד הבבלי אף בלול ומעורבב ברמות קושי שונות שוב ושוב, ולפעמים אף באותו הדף יש קטע קשה ומיד לאחריו קטע קל ולהיפך.
אמנם, נכון הדבר, שסדר מועד אותו אנחנו מסיימים ללמוד בימים הקרובים, קל יותר מאשר סדר נשים, ובפרט ממסכת יבמות, וסדר נזיקין וקדשים שיבואו לאחר מכן קשים מעט יותר מסדר נשים. אך אעפ"כ קשה לומר באופן ודאי שמסכת מסוימת דווקא, היא היא הקשה בש"ס, וזאת מכיוון שבכל מסכת יש דפים קלים ודפים קשים יותר.
בנוגע למסכתות ענ"י, מניסיוני האישי, מסכת עירובין ומסכת נידה אינן קשות כלל באופן חריג לעומת שאר המסכתות, ובהחלט יש כמה מסכתות אחרות שניתן לומר עליהן שהן קשות יותר ב'פשט הגמרא'. אך בנוגע למסכת יבמות, בהחלט מסכת יבמות איננה מסכת קלה, וגם אורכה הרב של המסכת, וכן המעבר מסדר מועד הקל למסכת יבמות ה'כבדה' יותר, עלולים להוסיף מעט לתחושת קושי המסכת. ישנם מספר ספרים עם תרשימי עזר למבנה המשפחתי בסוגיות שונות במסכת ומומלץ להיעזר בהם בעת הצורך, ובעיקר חשוב לאגור כוחות וסבלנות ולהשקיע יותר זמן בלימוד הדף היומי במסכת זו.
בהצלחה בלימוד מסכת יבמות, ומאחל לך להגיע בקלות עוד 4 חודשים לדברי רבי חנינא שבסיום המסכת: "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך" (יבמות קכב ע"ב).

תשובת הראל שפירא:
מסכת שקלים (ירושלמי) מודפסת שנים רבות בדפוסי הגמרא לאחר מסכת פסחים (בבלי), וזאת עוד הרבה לפני ייסוד מסגרת לימוד הדף היומי ע"י ר' מאיר שפירא מלובלין. כך שסביר מאוד להניח, שר' מאיר שפירא מלובלין לא מצא לנכון להוציא את לימוד מסכת שקלים מסבב מסגרת לימוד הדף היומי, כיוון שהשתרש הדבר שמסכת זו באה בצמוד ולאחר מסכת פסחים, ואת אשר מצא - הניח כפי שהוא.
יוצא איפוא, שאת שאלתך אין לשאול על ר' מאיר שפירא, אלא על המדפיסים הקדומים (ואולי אף קודם תקופתם) - מדוע מצאו לנכון להדפיס דווקא את מסכת שקלים מהירושלמי לאחר מסכת פסחים מהבבלי ולפני מסכת יומא מהבבלי, וזאת בניגוד לכל שאר המסכתות מהתלמוד הירושלמי שאותן לא הדפיסו בין מסכתות הבבלי השונות.
נראה שהטעם לכך הוא, מכיוון שיש תלמוד בבלי על כל סדר מועד למעט מסכת שקלים, ולכן הוחלט (על ידי המדפיסים?) לצרף את מסכת שקלים מן התלמוד הירושלמי לתוך הדפוסים של הש"ס הבבלי, וזאת כדי לגרום ללומדים להשלים במהלך לימודם את לימוד כל סדר מועד. הסבר אחר לכך שמעתי בשם הרב פרו' שלמה זלמן הבלין שהטעם לכך הוא בגלל שהמדפיסים בונציה התחייבו להדפיס תלמוד בבלי על סדר מועד והם שכחו שאין מסכת שקלים בתלמוד הבבלי, ולכן לאחר מכן כדי למלא את התחייבותם הם הכניסו את מסכת שקלים מהתלמוד הירושלמי מכיוון שאין מסכת שקלים בתלמוד הבבלי.
וכך מובא בספרו של הרב אחיקם קשת (אמרי במערבא, עמ' 167-168):
מסכת זו היא המסכת היחידה מהירושלמי שצורפה לתוך התלמוד הבבלי כמסכת בפני עצמה. הטעם לזה הוא שרצו להשלים את סדר מועד, שעל כולו יש בבלי חוץ ממסכת זו (עלי תמר שקלים פ"א ה"א ד"ה אבל).
נוהג זה החל כבר בתקופת הסבוראים (אהבת ציון וירושלים, דף על דף כרך ו עמוד כב), ויש אומרים שבתקופת הגאונים (עלי תמר ביכורים פ"ג ה"ג ד"ה והיה, דברי נחמיה (הרב נחמיה הלוי) עמוד 273). עכ"פ בזמנם לא כל נוסחאות הבבלי עשו כך (עלי תמר שם).
בתקופת הראשונים אנו כבר מוצאים פירושים על מסכת שקלים - פירוש רבינו משולם ופירוש תלמידו של רבינו שמואל ברבי שניאור, שניהם מתקופת בעלי התוס' (פירושים אלו אף נדפסו). זאת בניגוד לשאר מסכתות הירושלמי, שעליהן לא הגיע אלינו שום פירוש מהראשונים בשלמות (חומת ירושלים שער א).
כמו כן, בתקופת הראשונים אנו מוצאים ראשונים רבים שהתייחסו למסכת זו כחלק מהבבלי: המאירי מכנה אותה "גמרא", כמו שהוא מכנה את הבבלי, ולא "ירושלמי" או "תלמוד המערב" כמו שהוא קורא לירושלמי. תוס' נוקט סתם "מסכת שקלים", ולא קורא לה "ירושלמי", לעומת מסכתות אחרות שבהן הוא מדגיש "ירושלמי מסכת חלה" וכד' (...)
בכל הדפוסים שהדפיסו את כל התלמוד הבבלי (למעט את הדפוסים שהדפיסו רק מסכתות מסוימות) צירפו גם את מסכת שקלים: מהדפוס הראשון שהדפיס את כל הבבלי - ונציה ה'רפ"ג [1523], דרך כל הדפוסים בערים שונות באירופה (כחמישים דפוסים - וב"מאמר על הדפסת התלמוד" פירטם), ועד הדפוסים בדור האחרון.

תשובת הרב יצחק זילברשטיין (הובא ב: הדף היומי, הרב דוד אברהם מנדלבוים, עמ' 89-90):
מתוך מיטת חוליו, כשהוא מוקף בתילי תילים של ייסורים, בדרך ל"שולחן הניתוחים", החליט האיש וקיבל על עצמו (בלשון נדר): אם יזכני אלוקים לצאת בשלום בכל איבריי, אלך לפרסם את חסדו יתברך וללמוד דף היומי בחבורה גדולה... היה זה כמה שעות לפני "קריאת המגילה". האיש נפגע בפיגוע רצחני בתל אביב בתענית אסתר.
ב"ה, היהודי הבריא, הגמרא נקנתה, אבל ה"חבורה גדולה" בעוכריו... הוא הבטיח ללמוד בחבורה גדולה, ואין לנו ידיעה מהו השיעור של חבורה גדולה: אלף, חמש מאות, מאה או חמישים? והרי קשה למצוא קבוצה כה גדולה של לומדי הדף היומי ביחד, בפרט בתל אביב.
הלכות המגילה הובילו אותנו לדרך קצרה, לנסות ולהכריע את השיעור של חבורה גדולה.
זה לשון השו"ע סימן תרפ"ז במשנה ברורה: "מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה וכו', ואפילו היתה ת"ת של חבורה גדולה של מאה אנשים". הנה לנו מחשבה, אולי השיעור הוא מאה, כי ההגדרה של חבורה גדולה הובאה כאן בסכום של מאה אנשים [גם במתני' דפסחים פ"ח איתא: אפילו חבורה של מאה]. אך קשה לקיים נדר שכזה...
הדברים הובאו לפני מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, שהכריע, אם נלך אחר "לשון בני אדם" - אין צורך במאה בני אדם כדי לומר: הנה חבורה גדולה.
"וכמה?" שאלנו. מרן הרהר והשיב: ייתכן ששלושים.
נראה ששייך להבין את ה"הרגשה" של מרן הגריש"א שליט"א ודעתו בלשון בני אדם, ששלושים כבר נחשבים לקבוצה גדולה, עפ"י הגמרא פסחים ס"ד ע"ב: "אמר ר' יצחק, אין הפסח נשחט אלא בג' כתות של שלושים שלושים בני אדם". מכאן קצת "נותן טעם" להכרעה זו.

אין שום הגבלה
זה לא משנה
מה שנוח לך
בדרך כלל בלילה לומדים את הדף היומי של אותו היום שהיה

שלום רב,
פרקי משנה - 525 (או 523 - דומני שיש 2 פרקים שספק אם הם מהמשנה או ברייתא)
פרק משנה שיש עליהם גמרא - 310 לערך
פרקי משנה בדף היומי 329
על כל זה כתבנו מעט בחוברת הדרן עלך שיצאה לכבוד סיום הש"ס

הראל שפירא:
במסגרת לימוד הדף היומי לא לומדים את המשניות במסכתות שאין עליהם תלמוד בבלי, למעט מסכתות קנים תמיד ומדות. (על מסכת תמיד יש תלמוד בבלי על פרק ראשון שני ורביעי בלבד). מסכתות אלו, על אף שאין עליהן תלמוד בבלי, נקבעו ככל הנראה במסגרת לימוד הדף היומי כדי להשלים את לימוד סדר קדשים כולו.
אמנם, למעלה מעשור לאחר ייסוד לימוד הדף היומי, עלתה יוזמה לשלב את לימוד המשניות במסכתות שאין עליהן תלמוד בבלי במסגרת לימוד הדף היומי, כדי שלומדי הדף היומי יקיפו את כל הש"ס כולו, וכך מובא בספר "הדף היומי" (הרב דוד מנדלבוים, עמ' 440):
"כהשלמה לרעיון ה"דף היומי", יזמו גדולי ישראל לאחר פטירת רבינו בז' בחשון תרצ"ד את רעיון "המשנה היומית", שבמסגרתו ילמד כל יהודי לאחר ה"דף היומי" משנה יומית, באותן המסכתות שאין עליהן גמרא, כדי שסיום הש"ס יהיה בשלימות.
ההצעה עלתה על הפרק באסיפה של "ועד השלטון הרוחני" של ישיבת חכמי לובלין ... באסיפה הראשונה שקיים ה"ועד" בז' באדר תרצ"ד, העלה ראש הישיבה, הגה"ק רבי אריה צבי מקוז'יגלוב זצ"ל את הרעיון, בהוסיפו שלמעשה הביע רבינו מספר פעמים בפניו את רצונו להרחיב את תקנת ה"דף היומי" ולהכליל בה את מסכתות המשניות הללו, ולכן - הוסיף הגרא"צ מקוז'יגלוב - ראוי עתה ביותר לקבל את התקנה הזאת, כדי שיהיה גם זה לעילוי נשמת רבינו זצ"ל ... שילמדו גם משניות סדר זרעים ומס' עדיות וסדר טהרות שאין עליהם גמרא, וילמדו בכל יום משנה אחת".
בשנים האחרונות, ארגון מאורות הדף היומי מנסה לקדם יוזמה ברוכה זו, ואף מדפיס גמרות בהן משולבות המשניות מהמסכתות שאין עליהן תלמוד בבלי ובהתאם לחלוקה יומית.
בש"ס משניות יש 4,192 משניות, ומתוכן יש 1,701 משניות שלא נלמדות במסגרת הדף היומי (הנמשכת 2,711 ימים), ובמאמץ קל ביותר ניתן לצרף לימוד משניות אלו למסגרת לימוד הדף היומי, על ידי קביעת לימוד של ארבע משניות וחצי בכל שבוע.

תשובת הראל שפירא:
סדר המסכתות בש"ס שלך הוא כפי סדר המסכתות שהודפסו בש"ס וילנא. בסידור זה המסכתות מסודרות לפי סדר מועדי השנה: ראש השנה, יומא, סוכה, ביצה. ההיגיון שבסידור זה מובן כמובן היטב.
לעומת זאת, סדר לימוד הדף היומי הוא כפי סדר המסכתות שבדפוסי המשנה (וכפי שהוא אף בדפוסי גמרא אחרים חוץ מדפוס וילנא, כמו דפוס סלאוויטא, שעליו התבסס הרב מאיר שפירא מלובלין, מייסד לימוד הדף היומי), והוא כפי שפירטת בשאלתך: יומא, סוכה, ביצה, ראש השנה.
אם כך, לבטח תשאל כעת, מדוע הסדר בדפוסי המשנה הוא לא לפי סדר מועדי השנה אלא מסודר באופן אחר?
שאלה זו נשאל רב שרירא גאון באגרתו: "מה טעם עשו בזה הענין, מה טעם הקדימו כפורים לשקלים וסוכה ליום טוב ושתיהן לראש השנה", והשיב על כך: "כך הורגלו החכמים לשנות, ואם יש מי שנוח לו להקדים או לאחר הרשות בידו". – לפי דבריו, אין חשיבות עקרונית לסדר המסכתות. אמנם, בספר יוחסין מביא בשם רב שרירא, שהטעם לכך שמסכת יומא היא לאחר מסכת שקלים הוא בגלל שמסכת יומא דומה לשבת ועירובין.
לעומתו, הרמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות עמד על כך ונתן טעם עקרוני לכל סדר המסכתות, ובנוגע למסכתות שבשאלתך כתב כך:
"ואחריה פסחים לפי שהוא מצוה ראשונה שנצטוינו בה על ידי משה, ועוד שהוא סמוך לשבת בפרשת מועדות. ואחריה שקלים כסדר הכתוב. וכפורים אחר שקלים כפי הסדר, כי מצות שקלים בכי תשא וכפורים באחרי מות. ואחר כך בא לגמור עניני שלש רגלים. וכיון שכבר דבר על פסחים נשאר לו לדבר על סוכות ושבועות, ואין לו מה לדבר על שבועות זולת דברים השייכים בכל יום טוב והיא מסכת ביצה, לפיכך הקדים סוכה לפני ביצה בגלל ריבוי מצוות סוכות. ולא נשאר לו מפרקי השנה שנזכרו במקרא זולת ראש השנה, לפיכך דבר על ראש השנה אחרי ביצה, ובכך נשלמו עניני המועדים שנזכרו בתורה".
טעם נוסף לסידור המסכתות כתב הרב ראובן מרגליות (יסוד המשנה ועריכתה, עמ' כו-כז):
"אולם המתבונן ימצא בכל סדר משנה סדר מלאכותי (...) שהקדים רבי בכל סדר המסכתות הכוללות פרקים יותר לפני המסכתות הקטנות, ועל יסוד זה נבין את אשר סידר איזה מסכת באחרונה בעוד אשר בהגיון לה משפט הקדימה על המסודרת לפניה, כאשר סידר ראש השנה אחרי יומא וסוכה שתמה על זה השואל את רב שרירא גאון, וכן קדושין אחרי גטין וכאלו שנדחק בהם רבינו הגדול הר"מ ז"ל". - לפי דבריו, הסדר הוא מהגדול לקטן: יומא (8 פרקים), סוכה (5 פרקים), ביצה (5 פרקים), ראש השנה (4 פרקים).
בהצלחה בלימוד מסכת יומא!