var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=27157;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","50"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","32"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("27157","0","הצעה 'מחקרית': חלוקה שונה של המשניות","03/03/13 12:58","כא אדר","תשע&quot;ג","12:58","amdavid","&quot;אבא שאול אהייא קאי&quot;<br />לכאורה אם נסדר את שתי המשניות קצת אחרת, תפול התמיהה מאליה.<br />דברי אבא שאול קאי על המשנה הבאה, וכך צריך להיות: <br />מתני' א <br />לא ישכור אדם פועלים בשבת ולא יאמר אדם לחבירו לשכור לו פועלים:<br /><br />מתני' ב<br />אין מחשיכין על התחום לשכור לו פועלים ולהביא פירות אבל מחשיך הוא לשמור ומביא פירות בידו :<br /><br />מתני' ג<br /><b>כלל אמר אבא שאול כל שאני זכאי באמירתו רשאי אני להחשיך עליו:<br />מחשיכין על התחום לפקח על עסקי כלה ועל עסקי המת להביא לו ארון ותכריכים.</b><br /><br />מתני' ד<br />נכרי שהביא חלילין בשבת לא יספוד בהן ישראל אא&quot;כ באו ממקום קרוב עשו לו ארון וחפרו לו קבר יקבר בו ישראל ואם בשביל ישראל לא יקבר בו עולמית:<br /><br />וחלוקה כזו היא ממש כחלוקת התוספתא (שהובאה בגמ') פרק יח ז. <br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_37953_757.pdf'>הנוסח שם</a> אפילו עוד יותר &quot;טוב&quot; ומובן מ&quot;איפה בא&quot; ועל מה קאי אבא שאול :<br />ז» מחשיכין על התחום לפקח על עסקי כלה.<br />זה הכלל אמר אבא שאול כל שאני זכאי באמירתו רשאי אני להחשיך עליו ועל עסקי המת להביא לו ארון ותכריכים.<br />ואומר לו אם לא מצאת במקום פלוני הבא ממקום פלוני אם לא מצאת במנה הבא במאתים רבי יוסי בר׳ יהודה אומר ובלבד שלא יאמר לו סכום מקח.<br /><br />ח» נכרי שהביא חלילין בשביל ישראל בשבת לא יספוד בהן אותו ישראל אבל ישראל אחר מותר..","175","","4093","True","True","False","","1575","80.178.239.20","0","0","שבת|קנא ע&quot;א",""),new Message("27164","27157","הצעה מעניינת, אך חסרת שמץ של בסיס","03/03/13 17:40","כא אדר","תשע&quot;ג","17:40","Almuaddib","מסורת החלוקה למשניות עתיקה, וכך היא חלוקת המשנה לא רק בתוך הגמרא, אלא גם לפי המסורת.<br /><br />ראה, למשל, את <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/MnuImages/N1723/w/pg100.jpg'>כתב יד קאופמן</a> או את גרסת <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/MnuImages/N240/w/029v.jpg'>כתב יד פארמה</a>.","107","","4093","True","True","False","","177","77.125.152.235","0","27157","שבת|קנא ע&quot;א",""),new Message("27167","27157","הוא מותיב לה והוא מפרק","03/03/13 22:01","כא אדר","תשע&quot;ג","22:01","amdavid","לכאורה אין שום תועלת בהצעה שלי, כי עדיין יקשה (וגם על התוספתא יקשה) שאלת הגמרא שהניסוח הפוך - כל שאני זכאי בחשיכתו רשאי אני באמירתו מיבעי ליה, כי סוף סוף אמירה מאן דכר שמיה למיתלי ביה חשיכה. <br />לכן בכל מקרה נצטרך ל&quot;קטע ביניים וירטואלי&quot; שעליו נסוב הדיאלוג בין ת&quot;ק לאבא שאול.","175","","4093","True","True","False","","228","109.64.213.197","0","27157","שבת|קנא ע&quot;א",""),new Message("27165","27164","המסורת עתיקה/חשובה יותר מהגמרא עצמה?","03/03/13 18:50","כא אדר","תשע&quot;ג","18:50","amdavid","לא הבנתי התגובה, וודאי שהגמרא עצמה לא הלכה בכיוון &quot;ההצעה&quot;, וודאי<b> שלא לא</b> ידעה/ לא חשבה על חלוקה זו. ולמותר לציין שרק מפיה, נוסחתה וחלוקתה את המשניות אנו חיים.<br />הערתי הייתה שלכאורה על פי חלוקת התוספתא &quot;זרימת המשניות&quot; פשוטה יותר.","175","","4093","True","True","False","","250","109.64.213.197","0","27157","שבת|קנא ע&quot;א",""),new Message("27168","27164","האם ידוע לך ממתי חלוקת הפרק למשניות?","03/03/13 22:39","כא אדר","תשע&quot;ג","22:39","הראל","האם כך יצא מידיו של רבי או מאוחר יותר?<br /><br />הנה - כך מצאתי כעת:<br />אגרת רב שרירא גאון (תרגום עברי, סדרן של המסכתות אות לא):<br />אבל ההלכות והפרקים של כל מסכת ומסכת כך סדרן רבי זה אחר זה (...)<br /><br />האם יש עדויות/הוכחות נוספות לכך?<br /><br />[על חלוקת המשנה לפרקים מצינו עדויות רבות בפי האמוראים, כגון:<br />&quot;אידך פירקין&quot;; &quot;ופרקין המפקיד הוה&quot;; &quot;שית דהאי פירקא, וחדא דפירקא קמא&quot;; &quot;בכוליה פרקין הלכה כבית הלל&quot; - אך האם יש עדויות גם על חלוקת הפרק למשניות כבר בתקופת האמוראים?]<br /><br />מעניין לעניין - ראה אשר <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=25313'>הבאתי פה</a>.","46","","4093","True","True","False","","405","84.228.65.8","0","27157","שבת|קנא ע&quot;א",""),new Message("27166","27165","תנא קמא","03/03/13 20:52","כא אדר","תשע&quot;ג","20:52","עם הארץ","נמנע מניסוח הכלל שהביא אבא שאול, לפיו (ת״ק) יש להבחין בין שמירת פרות בשבת שהיא מותרת (אין בה כל מלאכה) ועשיית צרכי מצוה כגון עשיית תכריכים למת שהם אסורים בשבת אולם דיבורם מותר.","248","","4093","True","True","False","","276","108.132.63.88","0","27157","שבת|קנא ע&quot;א",""),new Message("27177","27165","שתי הערות:","04/03/13 09:39","כב אדר","תשע&quot;ג","09:39","Almuaddib","1.<br />הגמרא, במקור, לא כללה את המשניות. הלומדים הרי ידעו את המשנה בעל פה. את המשנה שבתוך הגמרא, צירפו המעתיקים בתקופה מאוחרת יותר. <br /><br />כלומר - חלוקת המשנה למשניות, קדומה לגמרא ואין לה קשר לגמרא. <br /><br />לתשומת לב, פעמים רבות שהבאת המשנה בגמרא אינה לפי החלוקה למשניות. פעמים שמשנה אחת מחולקת לכמה חלקים בגמרא, ופעמים שכמה משניות מופיעות ברצף כאילו משנה אחת הן.<br /><br /><br />2.<br />פרשני המשנה הגדולים, כרמב&quot;ם וכר&quot;ע מברטנורא, לא תמיד פירשו כל משנה על דרך פירושה בתלמוד. יש לא מעט מקרים בהם הפרשנות של פשט המשנה, על פי גדולי פרשני המשנה, אינה כפי שזו הועמדה על ידי האמוראים בגמרא.","107","","4092","True","True","False","","191","77.125.152.235","0","27157","שבת|קנא ע&quot;א",""),new Message("27178","27168","הפוך שאל: ממתי נאספו המשניות לפרקים","04/03/13 11:48","כב אדר","תשע&quot;ג","11:48","Almuaddib","ראה באגרת רב שרירא גאון, וכן ברש&quot;י על ב&quot;מ לג ד&quot;ה בימי; שעד ימי רבי כל משנה ומשנה נשנתה לחוד, אפילולא בסדר מסויים, שלא לציין פרקים.","107","","4092","True","True","False","","157","77.125.152.235","0","27157","שבת|קנא ע&quot;א",""),new Message("27179","27177","תגובה","04/03/13 13:31","כב אדר","תשע&quot;ג","13:31","amdavid","1. נכון, אין כל כך ערך לסידור הדפוס את המשניות אך חלוקה שנובעת מתוך פירוש הגמרא את המשניות היא בעלת משקל רב יותר, כלומר אם הגמרא חלקה בעצמה את המשניות, בכך שפשוט לה שדברי אבא שאול נסובים בוודאות על דברי תנא קמא, וזהו הפירוש  של המשנה יש לומר שהיה להם פשוט שזוהי דווקא החלוקה הנכונה/הידועה/ המקורית (ולא שרק &quot;פירשו&quot; את הטקסט כדי להתאימו להלכה שרצו לקבוע).<br />(אגב, למתי מתוארך כתב היד הקדום ביותר של המשנה?)<br /><br />2. אכן. מה ששוב מחזיר אותנו להצעה של אשכול זה..","175","","4092","True","True","False","","219","65.49.14.74","0","27157","שבת|קנא ע&quot;א",""),new Message("27180","27178","תשובתך בצדך- עד ימי רבי","04/03/13 14:04","כב אדר","תשע&quot;ג","14:04","amdavid","ומימיו (ומידיו) כן יש מסכתות פרקים ומשניות קשורות. לא כך?","175","","4092","True","True","False","","196","65.49.14.85","0","27157","שבת|קנא ע&quot;א",""),new Message("27181","27180","דוק: המשניות קדמו לאסיפתם לפרקים","04/03/13 14:11","כב אדר","תשע&quot;ג","14:11","Almuaddib","הראשון להחל לסדרם בקבצים היה, כנראה, רבי עקיבא.","107","","4092","True","True","False","","116","87.68.42.232","0","27157","שבת|קנא ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82860);