var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=31126;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","55"),new MostViewed("107093","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","52"),new MostViewed("107107","דף היומי ביום הזיכרון - פרויקט 'לקדושים'","יצחק אינקר","03/05/24 14:29","52202","50")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("31126","0","כמה הערות ונקודות לדף קיח ע&quot;א","16/10/13 12:10","יב חשון","תשע&quot;ד","12:10","כדי","(לעת עתה הספקתי להעלות על הכתב רק על עמוד א'. אם אפנה, אשנה בעז&quot;ה גם על עמוד ב').<br /><br />א. ולמה נקרא שמו הלל הגדול כו' מפני שהקב&quot;ה יושב ברומו של עולם וכו'. הזכיר כאן שני קטבים - את ריחוקו של הקב&quot;ה שיושב ברום העולם, ומנגד - את ייחסו והשפעתו על העולם. ובא לומר שלמרות שהקב&quot;ה הוא טרנסצנדנטי לעולם, אעפ&quot;כ ולמרות זאת אין יותר אימננטי ממנו. והפרדוקס הזה שעליו נשתברו כמה קולמוסים - הוא הוא גדולתו. ומצאנו כמה פעמים בחז&quot;ל שעמדו של המתח בזה שבין נשגבותו ואצילותו של הקב&quot;ה לבין חיבורו, עי' בסוטה (ה.): בא וראה שלא כמדת הקב''ה מדת בשר ודם, מדת בשר ודם גבוה רואה את הגבוה ואין גבוה רואה את השפל. אבל מדת הקב''ה אינו כן, הוא גבוה ורואה את השפל שנאמר: &quot;כי רם ה' ושפל יראה&quot;. ע&quot;כ. והוא הוא העניין שזכרנו. ועי' בתענית (כה.) שלוי נענש על שהטיח בשעת עצירת גשמים: &quot;רבונו של עולם עלית וישבת במרום ואין אתה מרחם על בניך&quot; (ויש לשים לב בין הדמיון של חלקם הראשון של דברי לוי לבין המימרא בסוגיא שלנו).  וחומר העניין שבגינו שקליה למטרפסיה הוא מפני שתפס רק את צד של רוממותו של הקב&quot;ה ולא את הצד שמנגד. <br /><br />ב. ובמזונות כתיב בעצבון. משמע שתוספת &quot;ון&quot; למילה באה לבטא הגדלה. אולם בעברית המדוברת בימינו הוא בדיוק להיפך, שתוספת &quot;ון&quot; באה לבטא המעטה והקטנה, כמו רבע-רבעון, ילד-ילדון וכד'. וכביר העיר בזה הרש&quot;ש כאן. אגב, הרד&quot;ק מפרש את המילה &quot;אישון&quot; גם על הדרך הזאת: על שם שמי שמביט בעיני חבירו רואה בהן דמות קטנה, איש קטן.<br /><br />ג. דקא אכלינן עשבי דדברא. מעניין לציין את מה שכתב רבינו הגרי&quot;ח בספר בן איש חי ש&quot;א (פרשת בהר-בחקתי הלכה טו) וז&quot;ל: כתב רבינו מה&quot;ר חיים ויטאל ז&quot;ל בשער טעמי המצוות: היה נוהג מורי ז&quot;ל פעמים רבות לצוות לבני ביתו שיביאו לפניו עשבי דדברא שאין נזרעים בידי אדם, או קוצים ודרדרים שדרך בני אדם לאכלם, והיה אוכלם כדי לקיים בעצמו קיללת אדם הראשון שנתקלל: &quot;וקוץ ודרדר וכו' ואכלת וכו'. עכ&quot;ל. ודברי האר&quot;י הובאו בקצרה גם במגן אברהם (סי' קע ס&quot;ק יט) ובכף החיים סופר (סי' קנז ס&quot;ק כו). ע&quot;ש. ומכאן, לכאורה, תשובה מוצאת לכל אותם המלעיגים כנגד אלו שאינם נמנעים בצורה כזו או אחרת מגזירת &quot;בעצב תלדי בנים&quot;. אמנם איננו קיצוניים כהנוצרים, אך ראינו שלרבינו האר&quot;י הייתה תפיסה, שלפחות &quot;עניין&quot; יש בזה.<br /><br />ד. קשין מזונותיו של אדם. נ&quot;ב שבת (נג:). וע&quot;ש ב&quot;תדע&quot; של ר&quot;נ שלכאורה סותר לכאן.<br /><br />ה. קשין נקביו של אדם כיום המיתה. עי' גם בב&quot;ק (צב.) בדרשה על קרא ד&quot;כי עצור עצר&quot;, שדרשוהו על עצירת הנקבים ועל עצירת הבאת החיים לעולם, והיינו משום ששקולים הם כדהכא, ויבואו שניהם.<br /><br />ו. כל המבזה את המועדות. רשב&quot;ם פירש כאן כאן שעושה מלאכה בחוה&quot;מ. ורש&quot;י בפירושו למסכת אבות (פ&quot;ג מי&quot;א) הוסיף גם שנוהג בהם מנהג חול באכילה ושתייה. <br />ועניין הדמיון לע&quot;ז נראה שהוא משום שמטרתם המרכזית של המועדות היא להחדיר את הזיכרון של יציאת מצרים, ותכלית הזיכרון של יציאת מצרים היא לאבד ולשרש את התפיסה האלילית וגרורותיה ועל כך יעידו הדיברות הראשונים בעשרת הדיברות.<br />וכבר ידוע מה שכתבו הרמב&quot;ם, הריב&quot;ש ועוד שבהרבה מקומות נקטו חז&quot;ל את הלשון &quot;כאילו&quot; להודיע שההשוואה אינה חופפת לחלוטין (כמו שלא נסקול את מי שעושה מלאכה בחוה&quot;מ), אלא שיש נקודות השקה בין שני הנידונים המושווים ובבחינה מסויימת הם אותו עניין. <br /><br />ז. כל המספר לשה&quot;ר ראוי להשליכו לכלבים. ידוע מה שכתבו בשם רבינו האר&quot;י שהספר לה&quot;ר עונשו שיתגלגל בכלב. ולפ&quot;ז ה&quot;ראוי&quot; כאן מתקיים גם בפועל הלכה למעשה, ונוטל בראוי כבמוחזק. ויתפרש הפסוק: &quot;לכלב תשליכון אותו&quot;, אותו - את המדבר לה&quot;ר. <br />ועניין המידה כנגד מידה כאן נראה, שהכלבים נבחנים הם, ובכ&quot;ז כאשר היו צריכים לשתוק ביצי&quot;מ - שתקו, ודרשו חז&quot;ל שבזכות זה ניתן להם שכר לדורות של &quot;לכלב תשליכון אותו&quot;. ואדם שלא שם מחסום לפיו, עונשו שילמד דווקא מן הכלבים, שאף הם שותקים כשצריך.<br />א&quot;נ, משום שתכונתם הבסיסית של הכלבים היא עזות, והמספר לה&quot;ר גם הוא אוחז בפלך זה כמו שהאריכו בעלי המוסר.<br /><br />ח. אלא אני שר של אש ארד ואקרר וכו'. עי' ביומא (כא:) יש אש דוחה אש - דגבריאל. וע&quot;ש ברש&quot;י שציין לכאן.","249","","3856","True","True","False","","924","79.180.192.44","0","0","פסחים|קיח ע&quot;א",""),new Message("31127","31126","ועוד שתי הערות שלא נכנסו...","16/10/13 12:18","יב חשון","תשע&quot;ד","12:18","כדי","ט. יורקמו שר הברד. ומבואר עוד שגבריאל שר של אש. ועי' במדרש בדב&quot;ר (פ&quot;ה סי' יב) ז&quot;ל: &quot;עשה שלום במרומיו&quot; - אמר ר&quot;ל, מיכאל כולו שלג, וגבריאל כולו אש, ועומדין זה אצל זה ואינם מזיקים זה את זה. ע&quot;כ. וחזינן שהשר של השלג, מיכאל שמו. ושמא שלג וברד תרי מילי נינהו ב<u>מהותם</u>.<br /><br /><br />* השמטה - בעניין קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף. לשון דומה מצאנו גם לגבי זיווגו של אדם. בזוה&quot;ק פרשת תרומה (דף קע:) מפרש, שהקב&quot;ה חפץ להנהיג את עולמו לפי הנהגת הצדק והמשפט, שכל אחד יקבל או לא יקבל משפעו של הקב&quot;ה כפי מה שמגיעו, לא יותר ולא פחות. וכאשר &quot;נאלץ&quot; הקב&quot;ה לחרוג מאותה הנהגה, הדבר קשה בעיניו כביכול. אם נתבונן נראה שהמכנה המשותף של כל שלושת הנושאים הוא שינוי סדר הנהגתו הקבועה של הקב&quot;ה. ביציאת מצרים - המצרים נטבעו ועמ&quot;י ניצלו, למרות שעפ&quot;י שורת הדין  לא הייתה אמורה להיות אפלייה, שכן הללו עובדי ע&quot;ז והללו עובדי ע&quot;ז. במזונותיו של אדם - כבר נאמר בגמ' (מו&quot;ק כח.) שאינם באין בהתאמה לזכויותיו של האדם, ד&quot;לאו בזכותא תלייא מילתא אלא במזלא תלייא מילתא&quot;. וגן גם לגבי זיווג - כאשר אשה נישאה למי שהוא לא זיווגה, נאלץ הקב&quot;ה להמית את בעלה על מנת ליתנה לזיווגה, אע&quot;פ שאינו עדיף בדווקא במעלתו על פני הבעל הראשון. וכן הלאה.<br /><br />וע&quot;ע מה שכתבתי <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=29913'>כאן</a>.","249","","3856","True","True","False","","287","79.180.192.44","0","31126","פסחים|קיח ע&quot;א",""),new Message("31130","31126","לסעיף ג' ביסורים יוצאים גם במשהו","16/10/13 13:04","יב חשון","תשע&quot;ד","13:04","קותי","ותמיד יש משהו ואולי יותר מזה<br />אשתו כגופו אבל הוא אנו כגופה (אולי כנפשה). <br />בגלל שאינו יכול לחוש ולדמיין את צער הלידה","217","","3856","True","True","False","","192","79.182.210.238","0","31126","פסחים|קיח ע&quot;א",""),new Message("31135","31126","ל-א. אודות שני הקטבים","16/10/13 19:25","יב חשון","תשע&quot;ד","19:25","דוד כוכב","זה החידוש שגילה אברהם אבינו.<br />הכופר הגדול - הכופר בע&quot;ז, הפך למאמין הגדול.<br />הדילמה היתה בין האלילות לבין האתאיזם. בין האלילות הטוענת לכוחות אלים בבריאה, מול האתאיזם הכופר באל המנהיג את סדרי הטבע.<br />מסקנת היהדות שאלו ואלו אינם דברי א&quot;ח.<br />אכן בתוככי העולם הגשמי לא תימצא שמץ אלקות (להוציא את התגלותה, בבחינת אין עוד מלבדו).<br />אבל יש מנהיג לבירה, והוא קיים חוץ לכל טבע הניתן להשגה.","125","","3856","True","True","False","","158","212.76.96.184","0","31126","פסחים|קיח ע&quot;א",""),new Message("31138","31126","ל-ב. לא כל סיומת ון היא הקטנה רבעון אינו","16/10/13 22:59","יב חשון","תשע&quot;ד","22:59","יהודי_קדום","הקטנה אלא <b>תקופה </b>של רבע שנה או כתב עת המתפרסם אחת לרבע שנה.<br /><br />עיתון - אינו הקטנה.<br /><br /><b>גם </b>בלשון ימינו עצבון משמעו עצב רב הנובע ממאמץ רב.","233","","3856","True","True","False","","269","79.177.134.117","0","31126","פסחים|קיח ע&quot;א",""),new Message("31148","31126","ל-ז. בעל הטורים: &quot;תשלכון אותו. נון יתירה","17/10/13 07:50","יג חשון","תשע&quot;ד","07:50","יהודי_קדום","ללמדך שמרחיקין הנבילה מן העיר חמשים אמה&quot;<br /><br />דברי בעל הטורים מוסבים על &quot;מרחיקין את הנבלות ואת הקברות ואת הבורסקי מן העיר חמשים אמה...&quot; (בבא בתרא כה.)<br /><br /><br />רש&quot;י מפרש: &quot;<b>את הנבלות ואת הקברות</b> כו'. משום ריח רע&quot;<br /><br />מהנ&quot;ל נראה שאפשר ללמוד שהפצת לשה&quot;ר היא כהפצת ריח רע.","233","","3855","True","True","False","","178","79.177.134.117","0","31126","פסחים|קיח ע&quot;א",""),new Message("31151","31126","עוד ל-ב. על רבי יוחנן ,הכפלה, &quot;ון&quot;","17/10/13 09:31","יג חשון","תשע&quot;ד","09:31","יהודי_קדום","<b>על </b>הפסוק דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל (בראשית מט, טז) מפרשים שנאמר על שמשון. (ראה למשל רד&quot;ק שם) <br /><b>מלמד </b>רבי יוחנן בסוטה י. &quot;וא&quot;ר יוחנן: בלעם חיגר ברגלו אחת היה, שנאמר: וילך שפי; שמשון חיגר בשתי רגליו היה, שנאמר: שפיפון עלי ארח. &quot; <br /><br />בפשטות, מלמד רבי יוחנן ש-&quot;שפיפון&quot; הוא הכפלה של &quot;שפי&quot;.<br /><br />האם ההכפלה היא בגלל ה-&quot;ון&quot; ? נראה שלא ואפילו יהא קשה עד לא נכון לומר ש- &quot;ון&quot; כאן מלמד כפל, כי אם היינו אומרים שההכפלה היא בגלל ה-&quot;ון&quot; היה צריך להיות שפיון או שפון...<br /><br />ולכן נראה שלימוד הכפל אצל רבי יוחנן הוא אך ורק בגלל האות פ' הנכפלת ב-&quot;שפיפון&quot;.<br /><br />לעומת זאת אצלנו כן נלמד כפל מעצבון כפי שמפרש הרשב&quot;ם  &quot;בעצבון. תרי משמע&quot; .","233","","3855","True","True","False","","181","79.177.134.117","0","31126","פסחים|קיח ע&quot;א",""),new Message("31143","31138","ל-א. אלו דברי המהרש&quot;א ע&quot;ש","17/10/13 01:18","יג חשון","תשע&quot;ד","01:18","איתן","","123","","3855","False","True","False","","227","95.86.121.63","0","31126","פסחים|קיח ע&quot;א",""),new Message("31155","31151","למשיבים: קותי, רד&quot;כ, איתן ור' יהודי","17/10/13 10:23","יג חשון","תשע&quot;ד","10:23","כדי","קותי,<br />אכן כדבריך שהפרופורציות הן לא תמיד כהבנתינו. עי' בברכות (נה.) חלמא בישא עציבותיה מסתייה, חלמא טבא חדויה מסתייה (פירש&quot;י: עציבותיה מסתייה דיו עצבונו מה שאדם מתעצב עליו מבטל את החלום). הרי שדי בתנועה כל שהיא בנפש על מנת לפרוע את שטר החוב.<br /><br />ר' דוד,<br />אני תוהה האם האתאיזם היה אחת משלל האופציות בימי אברהם אבינו. כמדומה אני שברוב רובה של האנושות פיעם רגש דתי במובן כלשהו (לרוב אלילי), והאפשרות של האמונה של לא להאמין בכלום כנראה לא עלה על הדעת. אמנם בתהילים כן מצאנו, כנראה, הדים לשלילת הרגש הדתי מכל וכל, כמו בפרק יד: &quot;אמר נבל בלבו אין אלהים&quot;, ובדומה לזה גם בפרק נג. אך המדובר כאן על תקופה הרבה יותר מאוחרות. יודיעונו ויחכימונו הבקיאים בקורות העמים.<br />ומ&quot;ש שבתוככי העולם הגשמי לא תימצא שמץ אלוקות. זרקת כאן פצצה. דומני שבעל הלשם כתב כדבריך, אך כנראה אין הדברים פשוטים וברורים כ&quot;כ. וכשאני לעצמי, נראה שהדברים מגיעים לסוגיית צמצום כפשוטו או שלא כפשוטו. והויות דמעשה בראשית ומעשה מרכבה קא חזינא הכא.<br /><br />איתן,<br />יישר כח. לא ראיתיו (בפעם הזאת. בפעם הקודמת, לפי המסומן אצלי, כנראה שכן).<br /><br />ר' יהודי,<br />אכן בעברית של ימינו לא כל סיומת &quot;ון&quot; היא הקטנה, אך כאשר רוצים לבטא הקטנה בד&quot;כ מוסיפים &quot;ון&quot; למילה. עכ&quot;פ, מנוי וגמור הוא שלא משתמשים בזמנינו בתוספת זו להגדלה, וזה לא עולה בקנה אחד עם דרשות חז&quot;ל.<br />וכבר כתבתי שהרש&quot;ש קדם וזכה בזה. ובדבריו נכללו דבריך גם לגבי &quot;שפיפון&quot;, והוא דווקא סבר וקביל את האפשרות שדחית.","249","","3855","True","True","False","","306","79.180.185.99","0","31126","פסחים|קיח ע&quot;א",""),new Message("31170","31155","אִם הֵיטֵיב תֵּיטִיבוּ אֶת דַּרְכֵיכֶם","18/10/13 01:47","יד חשון","תשע&quot;ד","01:47","דוד כוכב","הבדל בין אמונה מדעית שקיימים &quot;כוחות הטבע&quot; לבין אמונה באלהי כוחות הטבע מתמצה רק בכך שלאמונה באלהי כוחות הטבע מתלווה אמונה שניתן להטות את &quot;דעתם&quot; בעבודתם, כלומר אמונה בשכר ועונש.<br />לפיכך משמעות אתאיזם או &quot;לא להאמין בכלום&quot; הוא אכן &quot;אמר נבל בלבו אין אלהים&quot; - כלומר אין מי שיענישני. וכך מצוי בפסוקים נוספים: (&quot;ישעיהו כב, יג) אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת; (דברים כט, יח) וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ; (ירמיהו כג, יז) שָׁלוֹם יִהְיֶה לָכֶם וְכֹל הֹלֵךְ בִּשְׁרִרוּת לִבּוֹ אָמְרוּ לֹא תָבוֹא עֲלֵיכֶם רָעָה; (ירמיהו ז, ד) הֵיכַל ה' הֵמָּה.<br />נוסף לכך כזכורני ששמעתי שנמצאו כתבים עתיקים מאוד של בעלי השקפות כפרניות. והסיבה שהן לא היו מפורסמות היא שדרך השלטונות ללחום במי שמקרר את אמונת ההמונים בחוקים המקובלים על השלטון.<br />מכל מקום גם אילו לא היו שכיחות אז אמונות שכאלו כהיום, מותר להשתמש במושגים של היום בכדי להבהיר את משמעות האמונה.","125","","3854","True","True","False","","128","212.76.96.184","0","31126","פסחים|קיח ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82662);