var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=4383;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","63"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","57"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("4383","0","אידרי","11/10/10 23:55","ג חשון","תשע&quot;א","23:55","דוד כוכב","מה משמעות המילים אידרי ודרום?<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=8595'>על כך כאן.</a>","125","","4955","True","True","False","","987","95.86.103.51","0","0","עבודה זרה|נט ע&quot;ב",""),new Message("4386","4383","דברי נבואה דבריך","12/10/10 10:20","ד חשון","תשע&quot;א","10:20","Almuaddib","הפועל &quot;שוור&quot; (וכן &quot;שואר&quot;), משמעותו אמנם קפץ, אך יותר לכיוון &quot;דילג&quot;. זוכר את השד הורמין בר לילית, שדילג בין הגשרים של נהר רוגנג בבבל? &quot;ושואר מהאי להאי...&quot; (ב&quot;ב עג).<br /><br />אלא שבארמית, כמו בשפות רבות אחרות, יתכן ויהיו מלים נרדפות, מלים שמשמעותן דומה וכו'. אין שום קושי בכך שהגמרא משתמשת בפועל אחד ולא באחר.<br /><br /><br />לגבי פירושך את האטימולוגיה של המלה &quot;דרום&quot;, אתמהה עוד: השורש של רום הוא רו&quot;ם, ולפי דבריך, קשה לי מאד מהיכן הגיעה האות ד' לתחילת המלה.","107","","4954","True","True","False","","175","212.25.82.194","0","4383","עבודה זרה|נט ע&quot;ב",""),new Message("4389","4386","לגבי משמעות קפיצה","12/10/10 13:20","ד חשון","תשע&quot;א","13:20","דוד כוכב","רש&quot;י עצמו בעמודנו, למרות שבתחילה פירש משמעות של קפיצה, הוא חזר ואמר שלמילה ולשורשהּ משמעות של נשיאה.<br /><br />לגבי האות ד' של דרום - ומניין האות ד' של 'דרי' (דרי טונא)?<br />עכשיו אני רואה שבראשונים פירשו משמעות דו-מילית דר-רום.","125","","4954","True","True","False","","123","95.86.103.51","0","4383","עבודה זרה|נט ע&quot;ב",""),new Message("4394","4389","אז ככה:","12/10/10 16:10","ד חשון","תשע&quot;א","16:10","Almuaddib","בפועל &quot;דרי&quot;, האות ד' היא האות הראשונה בשורש. וראה עשרות רבות של דוגמאות של הפועל לכל אורך התלמודים והספרות המדרשית, &quot;רגילת דדרית ...&quot;.<br /><br />הפרשנות המחלקת דרום להלחם של שתי מלים דר-רום, אינה הסבר לשוני אלא דרשנות, בדומה למפורסמת הימנה, המסבירה את המלה &quot;שמים&quot; בתור &quot;שם מים&quot;, וקל לראות שאין בכך הסבר בלשנו, אלא דרשנות בעלמא.","107","","4954","True","True","False","","130","212.25.82.194","0","4383","עבודה זרה|נט ע&quot;ב",""),new Message("4398","4394","ובכן","12/10/10 23:13","ד חשון","תשע&quot;א","23:13","דוד כוכב","לא התייחסת לטענה שהמילה דרום היא משורש דרי המוכר לנו מהארמית.","125","","4954","True","True","False","","95","95.86.103.51","0","4383","עבודה זרה|נט ע&quot;ב",""),new Message("4403","4398","גם טענה זו לא מצאה סימוכין","13/10/10 04:48","ה חשון","תשע&quot;א","04:48","Almuaddib","וכפי ששאלנו מעל מהיכן נוספה האות ד', כאן נשאל מי הביא את האות מ' לסוף המלה.<br /><br />שאלה נוספת תהיה לגבי העדרות מופע נוסף של שורש זה בעברית. בארמית, השורש דר&quot;י מוכר, על שתי משמעויותיו הידועות (נשא, כפי שהוזכר לעיל, וזרה, כמו בזריית המוץ).<br />המלה דרום מופיעה כבר בתורה (&quot;ים ודרום ירשה&quot;, למשל), ונדרשת הוכחה כבדת משקל כדי לאשש טענה כי זו מלה ארמית, או משורש ארמי, ולא מלה עברית, או מלה זרה שחדרה לעברית כמות שהיא.<br /><br />אגב, האם יכול אתה לזהות מהו שורש המלה &quot;דרום&quot;?","107","","4953","True","True","False","","152","87.70.190.132","0","4383","עבודה זרה|נט ע&quot;ב",""),new Message("4404","4403","שלום","13/10/10 08:49","ה חשון","תשע&quot;א","08:49","דוד כוכב","מי הביא את האות מ' בדרום?<br />כך הוא במילה שלום משורש שָׁלוּ (כָּל בֹּגְדֵי בָגֶד ירמיהו יב, א, שלוה, שילה).<br />כך יתכן דרום משורש דרו או דרי.<br /><br />המילה דרום נמצאת רק פעם אחת בתורה, בברכות משה, כך שיתכנו צורות מיוחדות כמצוי בשירות פיוטיות (כמו ישורון במקום ישראל, שם). ומשם לקח יחזקאל, כמעט בלבד.<br /><br />באשר ללשון ארמי, כך מצאנו שם באותן הברכות וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם (דברים לג, כא).<br />וכן על פי הפירוש שהביא הרמב&quot;ן ובחזקוני ודעת זקנים ועוד:<br />&quot;ויהי מתיו מספר - באותו מספר שיעברו שם בו ישובו שלא יפקד איש מהם&quot;.<br />כלומר שגם מתיו הוא מהשורש הארמי אתא - בא.","125","","4953","True","True","False","","117","95.86.103.51","0","4383","עבודה זרה|נט ע&quot;ב",""),new Message("4405","4404","שלום - זו לא ראיה לטענתך","13/10/10 10:40","ה חשון","תשע&quot;א","10:40","Almuaddib","המלה שלום מבוססת על שורש שמי ותיק ומצוי - של&quot;ם. ניתן למצוא אותה בארמית, בערבית, וכן בלשונות המתות מאותה המשפחה.<br /><br />שלום, כמו סלאם, כמו שלמא - שורשם של&quot;ם. האות מ' היא חלק מהשורש.<br /><br /><br />השורש של&quot;י (שלוה, שלו, ישליו וכו')הוא שורש אחר, ומשמעותו ידועה. שוב, גם כאשר יש שני שורשים שונים עם משמעות קרובה, אין צורך לסרסם ולאחדם לשורש אחד. השלווה במקומה, והשלום במקומו. שלום ושלווה, השקט ובטח.<br /><br /><br />באשר ל&quot;ויתא ראשי עם&quot;, הרי שהפועל הזה קיים, וכלל אינני בטוח שמדובר דוקא בשורש ארמי. מדובר, לענ&quot;ד, בשורש שמי משותף, את&quot;י. צורתו בארמית &quot;אתא&quot;, בעברית &quot;אתה&quot; (כמו ב&quot;אתיתי לחננך&quot;, או &quot;ויאתיו כל לעבדך&quot;) ובערבית أَتَى.<br /><br />פעלים משורש זה מופיעים בכמה וכמה מקורות במקרא, ונלע&quot;ד כי מדובר בשורש משותף, לא במלה ארמית שחדרה.  <br />לגבי פירוש הרמב&quot;ן שהבאת, אין צריך לומר שהוא יוצא דופן, וכדאי להשוות לביטוי &quot;מתי מספר&quot; בתהילים, למשל. כדאי לעין בראב&quot;ע על אתר, וכן בתרגום אונקלוס לביטוי &quot;מתיו מספר&quot;.","107","","4953","True","True","False","","271","212.25.82.194","0","4383","עבודה זרה|נט ע&quot;ב",""),new Message("4408","4405","עוד דוגמה","13/10/10 12:21","ה חשון","תשע&quot;א","12:21","דוד כוכב","תְהוֹם משורש תֹהוּ.<br /><br />גם אפשר שנתבקשה מילה במשקל צפוֹן, שבה אמנם האות נ' היא מהשורש. וכנ&quot;ל שבשירה יש הרבה יחודיות. כגון מי כּמוכה דגוש בדחיק אחר חיריק ומסתיים באות ה', ועוד רבים.","125","","4953","True","True","False","","101","95.86.103.51","0","4383","עבודה זרה|נט ע&quot;ב",""),new Message("4409","4408","שורש &quot;תהום&quot; אינו &quot;תהו&quot;.","13/10/10 13:07","ה חשון","תשע&quot;א","13:07","Almuaddib","כדאי לפתוח מילון כדי לראות את מקורן של מלים. <br /><br />מדובר, שוב, בשני שורשים שונים. תהו - לעצמו, ותהום - ששורשו תה&quot;ם. גם כאן, האות מ' שורשית ולא סיומת מודבקת כהצעתך.","107","","4953","True","True","False","","145","212.25.82.194","0","4383","עבודה זרה|נט ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);