שנות חייו: ה'ת"כ-ה'תק"ד, 1660-1744.
מגדולי חכמי הספרדים בארץ-ישראל.
בעל ה"שבות יעקב", "שרש יעקב" על "עין יעקב", ו-"מקראי קדש" על פסח ויו"ט.
איש מופת וקדוש.
חברו של ה-"פר"ח", תלמיד ר"מ גלנטי וחותנו של רבי יעקב בירב.
שימש כרב בצפת ואחר כך בתורכיה, ובסוף ימיו עלה לטבריה ובנה אותה.
כן חיבר עוד: "עץ החיים" - דרושים, "יוסיף לקח" - פירושים, "חנן אלוקים" - דרשות ופלפולים.
(מתוך: סדר הדורות הקצר, הרב שלמה בניזרי)