כאשר חזר רב מארץ ישראל לבבל היו בה כבר חכמי תורה חשובים, כגון רב שילא ושמואל. אולם, תוך זמן לא רב לאחר בואו הכירו הכל ברב כגדול שבחכמי בבל, ולמעשה היו כולם כפופים לו אף כי לא היה לו מעמד רשמי של עליוֹנוּת. שמואל היה מן הראשונים שקבלו עליהם את מרותו של רב ונהג בו כבוד בפניו ושלא בפניו. אולם מיד בבוא רב לבבל ניסה שמואל (שהיה רופא) לרפא אותו מחולי, אלא שרב לא ידע על כך וסבר כי שמואל מצערו לחינם, ומשום כך כעס עליו וקיללו. לאחר שנודע הדבר לרב התחרט על כך, ומאז נהג בשמואל כבוד גדול כדי לפייסו על כך, והיה מקדימו לפניו בכל עת שנפגשו.
(באדיבות מרכז שטיינזלץ)