דור רביעי לתנאים, תלמיד של רבי ישמעאל, וחבר של רבי יהודה בן בתירא ושל רבי יונתן ורבי יאשיה.
רבי מתיא בן חרש הלך לרומי וייסד שם ישיבה (סנהדרין דף לב ע"ב).
איתא במדרש: "מעשה ברבי מתיא בן חרש שהיה יושב בבית המדרש ועוסק בתורה, והיה זיו פניו דומה לחמה, וקלסתר פניו דומה למלאכי השרת, שמימיו לא נשא עיניו לאשה בעולם. פעם אחת עבר שטן ונתקנא בו, אמר לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, רבי מתיא בן חרש מה הוא לפניך? אמר לו: צדיק גמור הוא. אמר לפניו, תן לי רשות ואסיתנו. אמר לו: אין את יכול לו. אף על פי כן. אמר לו: לך. נדמה לו כאשה יפה שלא היתה כדמותה מעולם. כיון שראה אותו, הפך פניו לאחריו. שוב בא ועמד לו על צד שמאלו, הפך פניו לצד ימין. היה מהפך לו מכל צד. אמר: מתיירא אני שמא יתגבר עלי יצר הרע ויחטיאני. מה עשה אותו צדיק? קרא לאותו תלמיד שהיה משרת לפניו, אמר לו: לך והבא לי אש ומסמר. הביא לו מסמרין ונתנם בעיניו. כיון שראה השטן כך, נזדעזע ונפל לאחוריו. באותה שעה קרא הקב"ה לרפאל. אמר לו לך לרפא את רבי מתיא בן חרש! בא ועמד לפניו. אמר לו: מי אתה? אמר לו: אני הוא רפאל, ששלחני הקב"ה לרפאות את עיניך. אמר לו: הניחני, מה שהיה היה. חזר לפני הקב"ה, אמר לפניו: ריבונו של עולם, כך וכך אמר לי מתיא. אמר לו: לך ואמור לו, אני ערב שלא ישלוט בו יצר הרע. מיד ריפא אותו" (ילקוט שמעוני בראשית מט).
(כתב: הרב אוריאל לוי)