בר קפרא שייך לדור המעבר בין התנאים לאמוראים, ויכול לחלוק גם על תנא. היה תלמידו ובן דורו של רבי יהודה הנשיא, וחבר של רבי חייא. היה דרשן ופייטן ובעל חידות ומשלים, ערך קובץ ברייתות בשם 'משנת בר קפרא' (בבא בתרא דף קנד ע"ב), והיה חבר בבית דינו של רבי.
בר קפרא היה רבם של רבי אושעיא ורבי יהושע בן לוי, וכן של רבי יוחנן וריש לקיש. שמו המלא היה כשם אביו התנא רבי אלעזר הקפר. בירושלמי מסופר (ירושלמי, מועד קטן פ"ג ה"א) שפעם אחת בר קפרא חיבר חיבור מליצי עם ביקורת על דרך נשיאותו של רבי, ורבי הקפיד עליו ונמנע מלסומכו, לכן לא זכה לתואר רבי וקרוי על שם אביו.
בר קפרא זכה לאריכות ימים. בשעת פטירתו של רבי ספד עליו בר קפרא ואמר: "אראלים ומצוקים אחזו בארון הקודש, ניצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש" (כתובות דף קד ע"א).
(כתב: הרב אוריאל לוי)