רבין הינו מדור שלישי-רביעי לאמוראים. היה חברו של רב דימי, ושניהם היו מהנחותי, הרבו בנסיעות לארץ ישראל, ומסרו תורת ארץ ישראל לחכמי בבל ותורת בבל לחכמי ארץ ישראל. כאשר גברו גזרות הרומאים בארץ ישראל, ירדו כל הנחותי ונשארו בבבל (איגרת רב שרירא גאון).
נאמר במדרש (בראשית רבה נח, ב): "וזרח השמש ובא השמש. יום שמת רב אדא בר אהבה נולד רבי אבון, וקראו עליו וזרח השמש ובא השמש. יום שמת רבי אבון נולד רבי אבון בריה". נראה שעל רבי אבין השני נאמר בירושלמי (ירושלמי קידושין פ"א ה"ז): כשעברתו אמו מת אביו וכשילדתו מתה אמו, ובשל כך נקרא על שם אביו. אמנם אין אנו יודעים לאיזה משניהם מתכוונת הגמרא בכל מקום.
רבין נולד בבבל, והוא רבי אבין או רבי בון שבמקורות ארץ ישראל. בצעירותו עלה לארץ ישראל ולמד תורה אצל רבי יוחנן בטבריה, ואחר כך אצל רבי זירא רבי אבהו ורבי חייא בר אבא. רבין מוזכר בירושלמי כחברו ובן מחלוקתו של רבי מנא (ראש ישיבת טבריה בדור החמישי), ומסתבר שהוא רבי אבין השני. גם יש סוברים שהוא אביו של רבי יוסי ברבי בון, חותם התלמוד הירושלמי.
רבין דיבר כנגד הנוצרים שהתחזקו מאוד בימי רבי מנא, וכך נשא משלו עליהם (שיר השירים רבה פרשה ז): "התבן והמוץ והקש היו מדיינין זה עם זה, זה אומר בשבילי נזרעה הארץ, וזה אומר בשבילי נזרעה השדה. אמרו להן החטים: המתינו עד שתבוא הגורן ואנו יודעין בשל מי נזרעה השדה. בא הגורן,  הלך לו המוץ לרוח, נטל התבן והשליכו לארץ, נטל הקש ושרפו, נטל את החטין ועשה אותן כרי. כך אומות העולם, הללו אומרין אנו ישראל ובשבילנו נברא העולם, והללו אומרין אנו ישראל ובשבילנו נברא העולם. אמרו להם ישראל: המתינו עד שיבוא היום של הקב"ה ואנו יודעין בשביל מי נברא העולם. הדא הוא דכתיב: כי הנה היום בא בוער כתנור וגו', וכתיב תזרם ורוח תישאם, אבל ישראל נאמר עליהם: ואתה תגיל בה' בקדוש ישראל תתהלל".
(כתב: הרב אוריאל לוי)