מחכמי ארץ-ישראל, בן דורו של רב סעדיה גאון. היה ראשון לגאוני ארץ-ישראל, ראש ישיבת "גאון יעקב" בירושלים. תקופת כהונתו החלה בשנת ד'תרע"ה (915). את מקומו מילא אחריו בנו רבי אברהם. היתה לו מחלוקת קשה עם רב סעדיה גאון בענין קידוש החודש ועיבור השנה.