חי בשנים ה'רל"ג-ה'ש"א (1474-1541).
ממגורשי ספרד שנדדו לצפון אפריקה, ושם התמנה בגיל 18 לרבה הראשי של מרוקו. עלה לארץ-ישראל, התיישב בצפת והיה רבה הראשי. היה רבו של מרן הב"י והמבי"ט, ובזמנו רצה לחדש את הסמיכה וסמך מס' תלמידים כמו מרן הב"י, הרמ"ק ועוד, אך הרלב"ח (רבנו לוי בן חביב), שהיה המרא דאתרא בירושלים לא הסכים עמו ולבסוף בוטל הענין.
היה תלמידו של רבי יצחק אבוהב.
ספרו שו"ת "מהר"י בי רב" מכיל נ"ו תשובות, ותשובות רבות שלו מוזכרות בשו"ת של תלמידו המבי"ט ואחרים, כמו כן כתב פירוש על הרמב"ם בשם "בית יעקב", ו"חידושי הר"י בירב" על מסכת קידושין.
(מתוך: סדר הדורות הקצר, הרב שלמה בניזרי)