ר' ישמעאל בן אלישע כהן גדול היה מראשי הדור הראשון של התנאים, ושימש ככהן גדול בסוף ימי הבית השני. נמסר עליו שידע את השם המפורש וזכה להשגות נעלות ולגילויים עליונים. ר' ישמעאל הוצא להורג בידי הרומאים (בכלל "עשרה הרוגי מלכות") יחד עם חבירו רבן שמעון בן גמליאל הזקן. ומסרו חכמים כי כשהוציאוהו להורג חמדה בת הקיסר את יופיו, שהיה משבעת האנשים היפים שהיו בעולם, ופניו דומים למלאך ה', וביקשה מאביה להפשיט עור פניו בעודו חי. ונמסר כי עור פניו נחנט בשמן אפרסמון, והיה מולבש על פניו של אדם חיגר בחג רומאי שנחוג אחד לשבעים שנה.
(באדיבות מרכז שטיינזלץ)