|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
לגרר לכרכב להטיח בטונס – טונה
"גמרא: תנו רבנן, גולמי כלי עץ טמאין, פשוטיהן טהורין. גולמי כלי מתכות טהורין, פשוטיהן טמאין. נמצא טהור בכלי עץ טמא בכלי מתכות, טהור בכלי מתכות טמא בכלי עץ. ואלו הן גולמי כלי עץ: כל שעתיד לשוף לשבץ לגרר לכרכב להטיח בטונס, מחוסר כן או אוגן או אוזן, טמא, מחוסר חטיטה טהור וכו'" (חולין, כה ע"א).
פירוש: בפירוש משנתנו תנו רבנן [שנו חכמים]: גולמי כלי עץ כלומר, כלי עץ שיש להם בית קיבול, וראויים למלאכתם, אלא שעדיין לא נגמרה עשייתם — הרי הם כבר טמאין, ראויים לקבל טומאה. אבל פשוטיהן, כלי עץ שטוחים, שאין להם בית קיבול, כגון לוח — טהורין. ואילו גולמי כלי מתכות, שראויים למלאכתם, אלא שלא נגמרה כל עשייתם — טהורין, אבל פשוטיהן כגון מחט — טמאין, אם הם ראויים למלאכה. נמצא שהטהור בכלי עץ (כלי פשוט) — טמא בכיוצא בו בכלי מתכות, ואילו טהור בכלי מתכות (גולם) — טמא בכלי עץ. ואלו הן גולמי כלי עץ: כל שעתיד עוד לשוף (לשייף) אותו, לשבץ בו אבנים טובות וכדומה, או לגרר, להחליק אותו במפסלת, לכרכב, לעשות סביבו חריצים ובליטות לנוי, להטיח בטונס, לשפשף ולהחליק אותו בעור של דג, או כלי שהיה מחוסר כן (בסיס), או אוגן (שפה), או אוזן (ידית) — טמא כלומר, ראוי לקבל טומאה, כיוון שהוא ראוי למלאכתו. אבל אם היה מחוסר חטיטה, שעדיין לא נעשה בו בית קיבול — הרי הוא טהור (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ) טונס
הטונה הוא שמו של סוג דגים במשפחת הקוליאסים הכולל מינים גדולים וחשובים כדגי מאכל. למינים הנכללים בסוג יש קשקשים נראים מעטים וייתכן שמסיבה זו הניחו שרובם נושרים בעת שהם מוצאים מהמים והם מותרים לאכילה. מקור השם טונס הוא מיוונית שבה נקרא הדג Tunnus. נראה שלפחות השמות אקונס, אפונס ואטונס הם גילגול של השם המקורי שניתנו למינים נוספים בסוג שאת זהותם קשה ואולי בלתי אפשרי לקבוע.
שקילת טונה בשוק דייגים ביוון צילם: Photo by Tom Oates
|
.jpg) |
.jpg) |
|
|
כריש לבן - White Shark |
כריש קוצני - Brier Shark |
הצילומים המיקרוסקופים מתפרסמים באדיבות סו לינדזיי
Sue Lindsay, Manager of the Scanning Electron Microscopy SEM Unit
שיטת רבינו תם (רבינו גרשום)
מדברי רבינו תם נראה שהוא מבחין בין שתי מלאכות המתבצעות לקראת סיום ייצור כלי עץ. "להטיח בטונס - הקשה ר"ת דבפ' שני דסנהדרין (ד' כ:) אמר כלי עץ מאימתי מקבלים טומאה העריסה והמטה משישופם בעור הדג ותירץ דשיפה דהתם היינו להסיר את הקסמים הגדולים שמזיקין לישב עליה אבל שפייה דהכא אינה אלא לנוי בעלמא להחליקו ולצחצחו". ר"ת מחלק בין שתי מלאכות "גמר מלאכה" עוקבות. הראשונה היא שיוף שנועד לסלק את שבבי העץ הבולטים והשניה היא החלקה וציחצוח המייפים את הכלי. עד השיוף הכלי איננו מקבל טומאה ולאחר מכן הוא הופך ל"גלמי כלי עץ" המקבל טומאה למרות שעדיין לא הוחלק. רש"י, כנראה, איננו מבחין בין שתי המלאכות ומשווה ביניהן: "ושפין בעורו כלי עץ להחליק וכדאמר בסנהדרין (דף כ) משישפשף בעור הדג".
מתוך דברי התוס' ניתן להעלות הצעה שונה, הדומה באופן עקרוני לפירוש רבינו גרשום, ובעזרתה ליישב את השאלות שהצגתי לעיל. ייתכן ועורות הטונה לא שימשו לשיוף באופן בו משתמשים ב"נייר זכוכית" אלא לשפשוף והברקה כפי שמשתמשים במטלית בעת הברקה של כלי כסף או רהיטים. בשתי הדוגמאות המטלית משמשת כאמצעי למריחת חומר פעיל כלשהו ושפשוף פני שטח הכלי או הרהיט. עור הטונה מתאים ביותר למטרה זו משום שהוא גמיש מאד, חזק ובעל עמידות רבה לפגעי הזמן. בנוסף לכך הוא ספוג בחומר שומני בעל אופי של שמן סיכה המסייע להברקה ושימור העץ. על תכונות אלו של עור הטונה למדתי מתוך פירסום של משרד רישום הפטנטים הבינלאומי (World Intellectual Property Organization). ברישום הפטנט תיאר מגיש ההצעה את יתרונות עור הטונה על פני עורות של בעלי חיים אחרים וממנה משתמע שלעור זה איכותיות בולטות ההופכות אותו למתאים מאד לאביזרי וביגוד ספורט משום שהם חשופים ללחצי סביבה קשים. לעיון ברישום הפטנט לחץ כאן.
הצעה זו דומה בעקרון לפירוש רבינו גרשום האומר ששם הפועל "להטיח" הוא במשמעות של "מריחה" או "טיוח" ובלשונו: "להטיח בטונס שטחין אותו להיות אדום". אינני יודע מה מקור ההצעה של הצבע האדום (אגב, יש להעיר שצבע בשרו של הטונה אדום בניגוד לכל מיני הדגים) אך כך או כך ניתן לפרש ש"להטיח בטונס" משמעותו למרוח חומר כלשהו בעזרת עור דג הטונה אולי את שמן הסיכה הספוג בעור. ייתכן שלכך התכוון גם התוס': "אבל שפייה דהכא אינה אלא לנוי בעלמא להחליקו ולצחצחו". השפשוף בעור הטונה לא נועד לשייף ולהסיר זיזים דוקרניים אלא רק להבריק ולצחצח. להצעת פירוש זה יש כמה יתרונות: 1. בכך נוכל להבין כיצד ניתן היה להשתמש בעור הטונה למרות שאין לו מבנה של "נייר זכוכית". 2. נוכל להבין את השימוש במונח "להטיח" בהקשר הנוכחי. 3. ניתן להבין את תירוץ התוס' המחלק בין הסוגיות ברובד נוסף. ההבדל איננו רק במטרת המלאכה אלא גם באמצעי שבו משתמשים. בסוגיה בסנהדרין משתמשים בעור הדג כלומר בעור הכריש כ"נייר זכוכית" ואילו בסוגייתנו משתמשים בעור הטונה כמטלית להברקה. 4. ייתכן גם שמקור ההבדל הלשוני בין שתי הסוגיות ("עור הדג" בניגוד "להטיח בטונס") נובע מכך שהן מתייחסות למינים שונים (כריש לעומת דג הטונה).
הרחבה
משפחת הקוליאסים
משפחת הקוליאסיים (Scombridae) כוללת בתוכה, על פי החלוקה המקובלת היום, כ - 55 מינים המסווגים ל – 15 סוגים. ביניהם אנו מוצאים את המינים החשובים והמפורסמים ביותר כדגי מאכל כמו למשל המקרלים והטונות ומינים נוספים.
לקולאסים יש שני סנפירי גב וסדרה של סנפירונים בצד הגבי והגחוני של החלק האחורי של הגוף. סנפיר הזנב בעל בסיס צר, נוקשה וממוזלג. הסנפירים הקדמיים (הגבי והגחוני) עשויים, בדרך כלל, להתכנס ע"י התכווצות לתוך חריצים בקיר הגוף. כל תכונות אלו תורמות למהירות השחייה של דגים אלו הן על ידי הגדלת יעילות החתירה והן על ידי הקטנת התנגדות המים בעת התנועה. מיני טונה עשויים להגיע למהירות שחייה של כ – 70 קמ"ש. הקוליאסים הם בדרך כלל דגים טורפים החיים באוקיינוס הפתוח ולכן יש חשיבות רבה למהירות השחייה הן כאמצעי להשיג את טרפם שהוא בעיקר דגים והן כאמצעי בריחה מפני טורפים מהירים כדוגמת הדולפינים והכרישים. גודל הדגים במשפחה נע בין 20 ס"מ ועד לגודל של כ – 4.5 מ' בטונה הכחולה. תופעה מיוחדת למשפחה ובעיקר לטונות היא יכולת לשמור על טמפרטורת גוף גבוהה משל המים בעזרת מערכת דם מיוחדת המנצלת את החום המופק על ידי תנועת השרירים. בעזרת מערכת זו הטונות מסוגלות להתקיים במים קרים יותר. הן מהירות השחייה הגבוהה והן היכולת להעלות את טמפרטורת הגוף קשורות לנוכחות חלבון קושר חמצן, בשם מיוגלובין, בריכוז גבוה ביחס לרוב מיני הדגים האחרים. חלבון זה מייעל את תהליכי הפקת האנרגיה בדגים. כתוצאה מכך צבע בשר הטונות הוא ורוד עד אדום כהה.
(1) דגי הגרם הם קבוצת הדגים שעצמותיהם עשויות מעצם ולא מסחוס כמו הכרישים. הם ניכרים היטב בכך שיש להם מכסה זימים בניגוד לכרישים שבצידי ראשם בולטים סדקים הנקראים "סדקי זימים"). על קבוצה זו נימנים הדגים המוכרים לנו ובכללם הדגים הכשרים לאכילה.
רשימת מקורות:
מנחם דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 166-167).
לעיון נוסף:
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.