מילון מונחים - אות ס'
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ
ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת
סדור העלים
סוג
סוככיים
סדור העלים
קיימות כמה צורות של סדור העלים על פני הגבעול: א. עלים מסורגים הם עלים המחוברים לסירוגין כאשר מכל מפרק של הגבעול יוצא עלה. ב. עלים נגדיים הם זוגות של עלים הממוקמים זה מול זה במפרקים. ג. סידור דורי הוא כאשר מכל מפרק יוצאים יותר מאשר שני עלים. העלים בהדס משולש הם עלים דוריים.
[חזור למעלה]
סוג
בשפה המדעית למונח סוג (genus) יש משמעות שונה מהשימוש הרגיל שנעשה במילה זו. בדרך כלל המילה סוג מתפרשת כ"טיפוס" או "צורה מסוימת". בשפה המדעית המונח סוג כוונתו לקבוצה הכוללת כמה מינים הדומים זה לזה. למשל עורב אפור, עורב קצר זנב ועורב חום עורף שייכים כולם לסוג עורב (Corvus). המונח סוג הוא חלק ממערכת היררכית של חלוקה למינים כאשר הקבוצה החלוקה הראשית היא לממלכות (למשל ממלכת בעלי החיים) ומתחתיה עומדת ה"מערכה". בהמשך לפי הסדר: מחלקה, סדרה, משפחה, סוג ומין.
[חזור למעלה]
סוככיים
משפחת צמחים הנכללת בדו-פסיגיים המונה כ – 3,000 מינים. הצמחים קוסמופוליטיים, אך הם גדלים בעיקר באזורים הממוזגים של חצי-הכדור הצפוני. רובם עשבוניים, חד-שנתיים או רב-שנתיים, ומאכלסים מגון רחב של בתי-גידול ראשונים ומשניים, מחוף הים ועד להרים הגבוהים. שמה של המשפחה נגזר מצורת סידורם של הפרחים, הערוכים בתפרחת סוכך. לעיתים רחוקות התפרחת היא סוכך פשוט (כמו בסוג חרחבינה), ולרוב צורתה סוכך מורכב, היינו: הפרחים ערוכים בסוככונים, המצטרפים יחד לסוכך. הסוככים והסוככונים מלווים לרוב בבסיסם במעטפת של חפים שלמים או גזורים.
|
|
 |
 |
פטרוזיליה - משפחת הסוככיים
לרוב בני המשפחה עלים מחולקים, גזורים לעיתים קרובות כמה פעמים, אך יש גם מינים שעליהם פשוטים. הפרחים דו-מיניים או חד-מיניים, לעיתים מצויים בסוכך אחד פרחים משני הסוגים, ולעיתים בסוככונים נפרדים, לעיתים מלווים סוככים דו-מיניים בסוככים זכריים. הפרי מיוחד למשפחה. צורתו האופיינית היא דו-זרעון הנפרד עם ההבשלה לשתי יחידות חד-זרעיות שאינן נפתחות, אלא קשורות ביניהן לזמן מה באמצעות עוקץ דק, שהוא שריד של עורק. הפרחים לרוב קטנים אך הם בולטים לעיני המאביקים הודות לריכוזם בתפרחות צפופות, מרובות פרחים, שצורתן כצורת פרח גדול. הדמיון לפרח מודגש במינים רבים בכך, שפרחי ההיקף הם בלתי-נכונים (לא סימטריים), ובהם עלי-הכותרת הפונים כלפי ההיקף מפותחים וגדולים בהרבה משאר עלי-הכותרת (למשל בסוגים מסרק, שפרירה). לעיתים הופך הסוכך לדו-גוני בשל פרחי מרכז מנוונים, שצבעם שונה משאר הפרחים (פרחי מרכז סגולים - אדומים כמו בגזר קיפח).
את צמחי המשפחה מאפיינים ריחות חריפים, שמקורם בשמנים אתריים שונים, המצויים בשרשים, בעלים או בקליפות הפרי. הודות לריחם נתפרסמו כצמחי תבלין, אך הם משמשים גם ברפואה, בעיקר כחומרים מרגיעים. התבלינים הידועים ביותר מופקים מזרעים של: כמנון, גד וכרוויה (קימל). מעלים של כלך, פטרוסילינון ושבת (דיל, "שמיר"). מינים רבים עשירים באלקלואידים וידועים ברעילותם הגדולה, כגון רוש עקוד המכיל את הרעל קונאין. רעל זה שימש כאמצעי המתה ביון העתיקה ומקובל כי כך הומת סוקרטס.
ערכה הכלכלי העיקרי של המשפחה הוא בתבלינים. כמה מהמינים הם צמחי דבש חשובים. מינים אחדים הם עשבים רעים, הגורמים נזק בחקלאות. בין הסוככיים מעטים צמחי המאכל, כמו גזר הגינה, שמפיקים ממנו גם פקטין בתעשיה.
דו זרעון – משפחת הסוככיים
[חזור למעלה]
