|
מילון מונחים - אות פ'
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ
פטריות
השם המדעי של הפטריות הוא Fungi. הפטריות הן אורגניזמים (יצורים חיים) שגופם עשוי להיות בנוי מתא אחד בלבד כמו השמרים אך רובן רב תאיות. התאים בקבוצה זו בעלי גרעין מוגדר (אאוקריוטים).(1) מאפיין חשוב של הקבוצה הוא העיכול החוץ תאי וספיגת תוצרי פירוק המזון פנימה אל תוך התאים. הפטריות (יחד עם החיידקים) מרכיבות את קבוצת המפרקים בביוספירה. חשיבותן רבה בכך שהן מפרקות צמחים ובעלי חיים מתים לחומרי המוצא שלהם ובכך מונעות הצטברות פסולת ומקיימות את מעגלי החומרים בעולם. חלק מהפטריות ניזונות מרקב וחלק טפילות החיות על רקמות של יצורים חיים.
פקעיות חנקן
בדרך כלל צמחים אינם יכולים לנצל את היסוד חנקן הנמצא באוויר משום שאין להם מערכת אנזימטית מתאימה על מנת לבצע את הקיבוע שלו לתרכובות זמינות לצמח. מסיבה זו יש לדשן צמחים בתרכובות חנקניות על מנת להשיג את היבול המצופה. חקלאים ובעלי גינות מכירים את הצורך להוסיף לקרקע אוריאה וכד'. התרכובות החנקניות חשובות לצמח בעיקר לצורך בניית החלבונים.
פרחהפרח הוא איבר המאפיין את הצמחים מכוסי-זרע (בניגוד לחשופי הזרע כמו האורן שזרעיהם אינם סגורים בתוך שחלה) המכיל את איברי הרבייה המשמשים לייצר תאי רבייה, ומאפשר את מפגשם לצורך ייצור הזרעים בתהליך הנקרא האבקה. אצל רוב צמחי הפרחים, רבייה זוויגית היא הדרך העיקרית להתרבות והזרעים הם האמצעי העיקרי להפצה והרחבת השטח המאוכלס על ידי המין. הפרח מושך אליו בעלי חיים, המשמשים כמאביקים בעזרת מתן גמול בצורת אבקה או צוף ובעזרת צורה, צבע או ריח. ריחם של הפרחים נעים בדרך כלל, אך ישנם צמחים שפרחיהם מפיצים ריח של ריקבון, המושך זבובים וחרקים דומים.
פרחים דו-מיניים (אנדרוגיניים)פרחים דו מיניים מכילים אברים זכריים ונקביים יחד. החלקים הזכריים הם האבקנים (בתוכם מתפתחים גרגרי האבקה המקבילים לתאי זרע) והחלקים הנקביים הכוללים שחלה (שבתוכה ביציות), עמוד עלי וצלקת. הרבה מצמחי הפרחים נמנים על קבוצה זו. ראה שרטוט. בדרך כלל קיימים מנגנונים המונעים את המצב שבו החלק הזכרי של הפרח יאביק (יפרה) את החלק הנקבי שבו על מנת להבטיח האבקה הדדית (האבקה בין צמחים שונים).
פרחים חד-מינייםפרחים בהם נמצאים איברים זכריים או נקביים בלבד. פרח זכרי - מכיל אבקנים בלבד. פרח נקבי - מכיל שחלה, עמוד עלי וצלקת בלבד. פרח כזה מואבק רק מפרחים זרים. לעתים זו האבקה זרה (אבקה מפרט אחר של אותו צמח) לעתים זו האבקת שכנים (אבקה מפרח זכרי שכן באותו צמח). התופעה של פרחים חד מיניים היא דוגמה קיצונית למנגנון המונע האבקה עצמית. צמחים בעלי פרחים חד מיניים עשויים להיות חד ביתיים כלומר הפרחים הזכריים והנקביים נמצאים על אותו פרט (לדוגמה: ירוקת החמור, אלון מצוי, אורן) או דו-ביתיים. בצמחים הדו-ביתיים הפרחים הזכריים והנקביים נמצאים על פרטים שונים (לדוגמה: תמר, חרוב).
פריבהגדרה הבוטנית הוא חלק מהצמח הנוצר מחלקי הפרח הפנימיים בעקבות הפריית הביציות שבתוך השחלה על ידי תאי המין הזכריים המגיעים מן האבקן דרך עמוד העלי. הפרי מכיל את הזרעים ועשוי לכלול איברי פרח שונים. הוא מהווה יחידה המשמשת להפצת הזרעים ומבנהו קשור לאופן ההפצה. למשל בפירות המופצים על ידי רוח מפותחים חלקים המגדילים את שטח הפנים כמו מצנחים, כנפיים וכד'. בפרי המופץ על ידי בעלי חיים מפותחים חלקים נאכלים המעניקים גמול לבעל החיים ומפתים אותו לאכול את הפרי. אנו מבחינים בין פירות אמיתיים בהם הפרי מתפתח מהשחלה ועמוד העלי לבין פירות מדומים בהם החלק העיקרי איננו השחלה ועמוד העלי.
פרפרנייםהפרפרניים היא תת משפחה במשפחת הקטניות. תת משפחה זו היא הגדולה ביותר מבין שלשת תת המשפחות במשפחה וכוללת כשלושה רבעים מכלל הסוגים והמינים במשפחה. זו גם תת המשפחה הנפוצה ביותר והיא מתפשטת רחוק יותר לאזורים הממוזגים וצחיחים למחצה בהשוואה לשתי תת המשפחות האחרות. רוב המינים הם עשבוניים אם כי ישנם גם מעט שיחים. רוב המינים במשפחה קלים לזיהוי בגלל מבנה הפרח הא-סימטרי האופייני דמוי הפרפר. הוא בנוי מחמשה עלי כותרת היוצרים מבנה של סירה, משוטים ומפרש. הסירה סוגרת בתוכה את איברי הרבייה, האבקנים ועמוד העלי (ראה תמונה). פרי הפרפרניים עשוי עלה שחלה אחד והזרעים ערוכים בשורה אחת לאורך התפר המאחה את שולי עלה השחלה. מבנה זה נקרא תרמיל. הפרפרניים כוללים את רוב הקטניות החשובות כמו הסויה, האפונה, השעועית, חמצה (חומוס), עדשים, פול, בוטנים ועוד. ראה עוד על הפרפרנים באתר צמח השדה.
|
