סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

והוה קמעבר שושיבא אפומיה – מצחן דו-גוני

 

"רבי יהודה אומר אף המוציא כו'. ותנא קמא סבר לא, מאי טעמא דילמא אכיל ליה. אי הכי, טהור נמי; דהא רב כהנא הוה קאים קמיה דרב, והוה קמעבר שושיבא אפומיה, אמר ליה: שקליה, דלא לימרו מיכל קאכיל ליה, וקעבר משום בל תשקצו את נפשתיכם! אלא, דילמא מיית ואכיל ליה. ורבי יהודה: אי מיית קטן מיספד ספיד ליה" (שבת, צ ע"ב).

פירוש: שנינו במשנה שר' יְהוּדָה אוֹמֵר שאַף הַמּוֹצִיא חגב חי טמא חייב בכל שהוא שכן מצניעים אותו לתינוק לשחק בו. ומסבירים: וְהתַּנָּא קַמָּא סָבַר [הראשון סבור] שלא נותנים לתינוק חגב טמא קטן לשחק בו. מַאי טַעְמָא [מה טעם] הדבר? משום החשש דִּילְמָא אָכֵיל לֵיהּ [שמא יאכל אותו] הילד. ומקשים: אִי הָכִי [אם כך] שחוששים לדבר, אם כן חגב טָהוֹר נַמִי [גם כן] יאסרו לתת לתינוק שמא יאכלנו. דְּהָא [שהרי] מסופר שרַב כָּהֲנָא הֲוָה קָאֵים קַמֵּיהּ [היה עומד לפני] רַב וַהֲוָה קָמַעֲבַר שׁוֹשִׁיבָא אַפּוּמֵּיהּ [והיה מעביר חגב חי טהור ליד פיו]. אָמַר לֵיהּ [לו] רב לרב כהנא: שְׁקַלֵיהּ [הנח אותו] כדי שלֹא לֵימְרוּ מֵיכַל קָאָכֵיל לֵיהּ וְקָעָבַר [יאמרו שאוכל הוא אותו ועובר] מִשּׁוּם "בל תְּשַקְּצוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם", נמצא שאף אכילת חגב טהור בעודו חי יש בה משום עבירה! אֶלָּא יש לומר שאף לדעת סתם משנה אין חשש שהילד הקטן יאכל את החגב שהוא משחק בו, אלא טעם האיסור בחגב טמא הריהו דִּילְמָא מָיֵית וְאָכֵיל לֵיהּ [ושמא ימות החגב ויאכל אותו], ולכן אין מניחים לילד לשחק בחגב טמא. וְר' יְהוּדָה סבר שאין לחשוש לכך, כי אִי מָיֵית אם ימות החגב הקָטָן מִיסְפַּד סָפֵיד לֵיהּ [יספוד לו] ויתאבל עליו, ובודאי לא יאכלנו (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: מצחן דו-גוני          שם באנגלית: Slant-Faced Grasshopper          שם מדעי: Acrida bicolor

שם נרדף במקורות: שושיבא,איל קמצא, סלעם, רשון  


הנושא המרכזי: לזיהוי השושיבא
 


ראו מאמר מעודכן "העיד רבי יוסי בן יועזר איש צרידה על איל קמצא דכן"

   

 

       
תמונה 1.   מצחן דו-גוני   תמונה 2.  מצחן דו-גוני - מחושים

 

 

       
תמונה 3.   צבי ארץ ישראלי   תמונה 4.  צבי - פסיפס הציפורים בקיסריה       סוף המאה ה- 6

   

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר