טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
ומה פירזומא ותאיני, ואסני – סנא מדברי
"בעא מיניה רב הונא מרב חסדא: מהו לקדושי אשיכרא? אמר: השתא ומה פירזומא ותאיני, ואסני, דבעאי מיניה מרב, ורב מרבי חייא, ורבי חייא מרבי ולא פשט ליה, שיכרא מיבעיא?" (פסחים, קז ע"א).
פירוש: אגב המעשה בסירובו של אמימר להבדיל על שיכר, דנים בשאלה זו בהרחבה. בְּעָא מִינֵּיהּ [שאל ממנו] רַב הוּנָא מֵרַב חִסְדָּא: מַהוּ לְקַדּוּשֵׁי אַשִּׁיכְרָא [לקדש על שיכר תמרים]? אָמַר: הָשְׁתָּא [עכשיו] וּמַה פִּירְזוֹמָא וּתְאֵינֵי וְאַסְנֵי [שיכר שעורים ושיכר תאנים ושיכר תותים] שהם מעולים בטעמם דִּבְעַאי מִינֵּיהּ [ששאלתי ממנו] מֵרַב אם מותר לקדש עליהם, וְרַב שאל שאלה זו בזמנו מֵר' חִיָּיא, וְר' חִיָּיא שאל שאלה זו מֵרַבִּי וְלֹא פְּשַׁט לֵיהּ [פתר לו] ולא מצא היתר ברור לדבר, אם כן שִׁיכְרָא מִיבָּעֲיָא [שיכר תמרים צריך לומר] שאין מקום להתירו לקידוש?(באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: סנא מדברי שם באנגלית: Italian Senna שם מדעי: Senna italica
שם נרדף במקורות: אסנא (אסני הצורת הרבים) שמות בשפות אחרות: ערבית - sanā
הנושא המרכזי: מהם "אסני"?
מדברי רב חסדא ניתן להסיק את קיומו של מדרג בחשיבותם של כמה משקאות אלכוהולים המופקים מפירות. יין ענבים עומד בראש ועיקר השימוש בענבים נועד למטרה זו. במקום השני עומד שיכר שעורים, תאנים ושיכר "אסני" כלומר שיכר סנה. השיכר הירוד ביותר בטיבו היה שיכר התמרים ("לוי שדר ליה לרבי שיכרא בר תליסר מגני"). הרב י. רוטשטיין הפנה את תשומת לבי לגרסה יחידאית בכת"י מינכן שם נכתב "אהיני" במקום "אסיני". גרסה זו איננה אפשרית שהרי "אהיני" הם תמרים ואם כן מה הק"ו של רב חסדא לגבי "שיכרא" העשוי אף הוא מתמרים.
השם "אסני" הוא כנראה צורת הרבים של "אסנא" המוזכר בשתי סוגיות (עבודה זרה, כח ע"א) כצמח תרופה: "האי פדעתא סכנתא היא, ומחללין עליה את השבת. מאי אסותא? למיפסק דמא תחלי בחלא, לאסוקי גרדא דיבלא וגירדא דאסנא, או ניקרא מקילקלתא"(1). מפרש רש"י: "דאסנא – סנה". בהמשך הדף: "רבי יעקב חש בפיקעא, אורי ליה רבי אמי, ואמרי לה רבי אסי אורי ליה: ליתי שב ביני אהלא תולנא, וצייר ליה בחללא דבי צוארא וליכריך עילויה נירא ברקא, וטמיש ליה בנטפא חיורא וליקליה ובדר ליה עילויה. אדהכי והכי, ליתי קשיתא דאסנא, לינח פיקעא להדי פיקעא"(2). מפרש רש"י: "קשייתא דאסנא - גרעין של פרי הסנה בטנים הגדילים בסנה ומלאין גרעינין". בהקשר רפואי אנו מוצאים את השם "... אסיסנא יבישתא בצינורא דדשא וכו'" (גיטין, סט ע"ב). שם מפרש רש"י: "אסיסנא יבישתא - על סנה יבש".
הסנה מזוהה עם השיח פטל קדוש (ראו במאמר "והניח כל אילנות טובות והשרה שכינתו בסנה" (סוטה, ה ע"א)) שפירותיו דמויי תות וכפי שמפרש רש"י: "ואסני - שכר תותים". ברשב"ם אנו מוצאים את הקשר בין התותים והסנה: "ואסני - שעושין שכר מפרי סנה כגון תותין. והללו חשובין יותר מסתם שכר שלהם שהיה של תמרים". ייתכן ופירות הסנה נקראים תותים בגלל דמיונם לפירות עץ התות ("ואילו מתותים תאנים ורמונים לא") אך למעשה מדובר במין שונה ובפירות בעלי מבנה בוטני שונה (ראו ב"הרחבה"). זיהוי "אסנא" עם הפטל עולה בקנה אחד עם פירוש רש"י בד"ה "קשייתא דאסנא". הוא מכנה את פרי הסנה כ"בטנים"(3) אולי משום שמדובר בפירות קטנים. אכן פירות הפטל, כפי שמפרש רש"י, מלאים בגרעינים קטנים. לדעת ד"ר מ. קטן(4) מדובר בטעות סופר וצ"ל במקום בוטנים "בוטונ"ש" (botons) שהם פירות ורד בר שגם הם מלאים בגרעינים. לא ברור לי מדוע פירש הערוך (ערך "אסנא") ש"קשייתא דאסנא" הם גרעיני דקל ששמו "אסני". ייתכן והשם "דקל" מתייחס לעצי פרי בעלי פירות קטנים בגודל דומה לתמרים.
פירות הסנה נקראים גם ענבים משום שפירותיהם דמויי אשכול ענבים (תמונות 1-2). כינוי זה נמצא בדברי הירושלמי (מעשרות פ"א מח טור ד /ה"ב) העוסק במועד הקובע לעניין חיוב מעשרות: "תני ר' חיננא בר פפא: חרובין שילשולן הוא חנטן וכל השחורין כגון עינבי הדס ועינבי סנה, משינקידו וכו'". מקור נוסף המשווה בין פירות הסנה ואשכולות ענבים הוא בברייתא (פסחים, מט ע"א) המשווה בין נישואי ת"ח לבת ת"ח לעומת נישואין לבת עם הארץ: "תנו רבנן: לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם, וישיא בתו לתלמיד חכם. משל לענבי הגפן בענבי הגפן, דבר נאה ומתקבל. ולא ישא בת עם הארץ - משל לענבי הגפן בענבי הסנה, דבר כעור ואינו מתקבל". ענבי הסנה קטנים יותר וניתן להפיק מהם רק מעט מיץ שערכו כחומר גלם לשיכר נמוך כפי שאכן משתמע מדברי רב חסדא.
ח. י. קאהוט (ערך "אסנא") מזהה את "אסני" כפרי הנקרא בלשון רומית (לטינית) senna. על פרי זה כתב: "ומטבעו לשלשל המעים וגם בע"ז שם הוא אסותא למי שחש בפיקעה". הוא מפנה לפירוש רש"י: "בפיקעא - פירוש טבעת של בית רעי ובלע"ז פיג"א". ד"ר קטן מתרגם פיג"א (fig) תאנה ומסביר שמדובר בטחורים בצורת תאנה. הסנא (senna) (תמונות 3-4) מוכר כצמח רפואה כבר מהעת העתיקה. בפפירוס אברס המתוארך לשנת 1550 לפנה"ס הוא מוזכר ברשימת 700 מיני צמחים. בין הצמחים המופיעים ברשימה נמצאים רימון, קיקיון, אלוורה, שום, בצל, תאנה, ערבה, כוסברה, ערער, ערבז סוככני ועוד. שם הסוג נגזר ממילה הערבית sanā המתארת צמחים שעליהם ותרמיליהם בעלי פעילות משלשלת. בתקופה הערבית הוכנס הסנא (Sennae folium) לשימוש כחומר משלשל מתון שהחליף את הצמח Heleborus odorus שפעילותו חזקה יותר.
לסנא שמות עממיים רבים בהתאמה למקומות בהם הוא גדל. בהודו הוא משמש להכנת אבקה לטיפול במחלות שיער. בחלקים אחרים בעולם מגדלים את מין זה, יחד עם סנא מחודד (Cassia senna), עבור העלים המשמשים להכנת מיצוי הנקרא Senna glycoside המהווה בסיס לתרופה משלשלת. הסנא נזכר בכתבי אסף הרופא מן המאה ה-6 לסה"נ כתרופה לעיניים, להרעלות ולאבנים בכליות: "אם יוכת עליהו עד צאת מימיו יערב בדבש ויוטח בתוך העיניים, יבהיקם ויאיר אותם ויסיר הלובן. ואם תשקה ממנו לכל סם שימות בו האדם ימליט. ויועיל לכליות ולעוצרי השתן ויפוצץ האבן". בארץ ניתן למצוא את הסנא המדברי שהוא שיח ממשפחת הקטניות (תת משפחת הכליליים). הצמח נדיר למדי בארץ ועיקר תפוצתו היא בנחלים במדבריות חמים בעמק הערבה בעיקר בסביבות אילת.
בניגוד לזיהוי "אסני" עם הפטל הרי שזיהויו עם הסנא בעייתי. כפרי המכיל סוכר הפטל ראוי להכנת משקה אלכוהלי אך לא ברור כיצד ניתן היה להכין שיכר מהסנא ואם כן זיהוי זה של קאהוט צריך עיון.
 |
|
 |
|
תמונה 1. פטל קדוש צילם: Eitan f |
|
תמונה 2. פטל קדוש צולם במג'רסה
|
הרחבה
מבנה פירות הפטל, הענבים והתות
פירות שלושת מיני הצמחים, ענבים, פטל ותות, דומים במידה רבה זה לזה אך למעשה מסווגים בקבוצות מבנה שונות. הענבים הם פירות פשוטים משום שכל ענב (פרט) בנוי מיחידה אחת שנוצרה משחלה מאוחה אחת של פרח בודד כמו למשל בעגבנייה. מבנה אשכול הענבים נובע מכך שהפרחים יושבים בתפרחת משותפת. כל הפירות הפשוטים הבודדים יוצרים יחד את אשכול הענבים. הפטל הוא פרי מקובץ הבנוי ממספר יחידות נפרדות, שכל אחת מהן התפתחה מעלה-שחלה אחד של פרח בעל עלי-שחלה מפורדים רבים. כל "אשכול" פטל נוצר מפרח בודד אחד בדומה לתות שדה (תמונה 5). התות (תות עץ) הוא פרי מרכב (או כפי שנקרא בעבר פרי קיבוצי), שגם הוא בנוי ממספר יחידות נפרדות, אלא שכל אחת מהן היא שחלה של פרח בודד. הפרי המרכב כולו הוא התפתחות של תפרחת, מספר פרחים היושבים על מצעית משותפת (תמונה 6).
 |
|
 |
|
תמונה 5. תות שדה - פרח |
|
תמונה 6. תות עץ - תפרחת |
(1) פירוש: אָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי פְּדַעְתָּא סַכַּנְתָּא [פצע של חרב סכנה] הִיא, וּמְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת. מַאי אָסוּתָא [מה הרפואה לזה]? לְמִיפְסַק דָּמָא [כדי להפסיק את הדם] תַּחְלֵי בְּחַלָּא [שחליים בחומץ], לְאַסּוּקֵי [כדי להעלות בשר לקרום על הפצע] גִּרְדָא [גרידה] של צמח הנקרא יַבְלָא, וְגִירְדָא דְּאַסְנָא [וגרידה של שיח הסנה], אוֹ נִיקְרָא מִקִּילְקָלְתָא [תולעים מהאשפה] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
(2) פירוש: ר' יעקב חש (סבל) בפיקעא [בטחורים] פצעים שבפי הטבעת, אורי ליה [הורה לו] ר' אמי, ואמרי לה [ויש אומרים] ר' אסי אורי ליה [הורה לו] מה רפואתו: ליתי שב ביני אהלא תולנא [יקח שבעה גרגירים של אהל אדומים כתולעת], וצייר ליה בחללא דבי צוארא [ויצרור אותו בתוך פיסת אריג שנחתכה כאשר פתחו את צוואר הבגד], וליכריך עילויה נירא ברקא [ויכרוך עליו רצועת שיער], וטמיש ליה בנטפא חיורא [ויטבול אותו בנטף לבן], וליקליה ובדר ליה עילויה [וישרפנו ויפזרנו, את האפר עליו, על הטחור]. אדהכי והכי [בינתיים] עד שימצא את התרופות הללו, ליתי קשיתא דאסנא [שיקח גרגירים של פרי הסנה], לינח פיקעא להדי פיקעא [ויניח את הסדק של הגרעינים מול הסדק הפצע שבבשר].
(3) הבוטנים אינם אגוזי אדמה אלא פירות האלה האמיתית. ראו במאמר "כפיסתקא ופלגי דפיסתקא".
(4) ב"אוצר לעזי רש"י".
רשימת מקורות:
בויקיפדיה (ערך "Senna italica").
ב"צמח השדה": "סנא מדברי".
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
