טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
מה אילה זו קרניה מפצילות לכאן ולכאן - אייל
"אמר רבי אבהו: מאי טעמא דרבי? דכתיב: למנצח על אילת השחר, מה אילה זו קרניה מפצילות לכאן ולכאן אף שחר זה מפציע לכאן ולכאן ... דאמר רבי בנימין בר יפת אמר רבי אלעזר: למה נמשלו תפלתן של צדיקים כאילת? לומר לך: מה אילה זו, כל זמן שמגדלת קרניה מפצילות, אף צדיקים כל זמן שמרבין בתפלה תפלתן נשמעת" (יומא, כט ע"א).
שם עברי: אייל שם באנגלית: Deer שם מדעי: Cervidae
הנושא המרכזי: לזיהוי האילה
כמבוא לזיהוי האילה נתאר את הטקסונומיה של סדרת מכפילי הפרסה (Artiodactyla). סדרה זו היא סדרה גדולה ומגוונת של יונקים פרסתנים הקרויים גם שסועי פרסה. הקבוצה כוללת כ- 220 מינים שרובם שוכנים בבתי גידול פתוחים כמדבריות, מישורים וסוואנות. מינים מעטים חיים ביערות ומשפחה אחת חיה בקרבת מים. הסדרה מתחלקת לכמה תת סדרות שהמפורסמות מביניהן הן תת סדרת בעלי כרית הכוללת את משפחת הגמליים, תת סדרת דמויי חזיר ותת סדרת מעלי הגרה (Ruminantia). המשותף למשפחות הנכללות בתת סדרה זו הוא מערכת עיכול המתאימה לעיכול תאית (צלולוז) באמצעות תהליך הנקרא העלאת גירה. המשפחות הבולטות בתת הסדרה הן משפחת האיילים, משפחת הפריים ומשפחת הג'רפיים. למשפחות אלו יש או היו בעבר נציגים באזורנו. במאמר זה אתייחס לשתי המשפחות החשובות ביותר בתת הסדרה, משפחת הפריים ומשפחת האיילים.
משפחת האיילים דומה ברוב תכונותיה למשפחת הפריים ועיקר ההבדלים בין המשפחות הוא במבנה הקרניים. הבדלים אלו באים לידי ביטוי בשפה האנגלית שבה קרני האיילים נקראים Antler ואילו קרני הפריים נקראים Horn. למשפחת האיילים יש קרניים מסועפות בניגוד לקרניים העשויות חטיבה אחת אצל הפריים. חשוב להדגיש שהאיל שהוא זכר הכבשים נכלל במשפחת הפריים ולא האיילים.
קרני האיילים עשויות עצם וגדלות בכל שנה מחדש בדרך כלל בקיץ, ולרוב רק הזכרים בעלי קרניים. הקרן מתחילה להתפתח אצל האיילים הצעירים, כאשר בתחילה יש לאייל שתי בליטות על הראש שמהן מתפתחות הקרניים. בזמן התפתחותן של הקרניים, עוטפת אותן רקמת עור מיוחדת העשירה בכלי דם, והיא מספקת לקרניים חמצן וחומרי מזון הנחוצים לגדילתם. רקמה זו נשארת על הקרניים למשך מספר חודשים, עד להתקשחות העצם שבקרן. לאחר מכן רקמת העור מתייבשת וניתקת מהקרן קרעים קרעים ובמשך זמן מה נותרת הקרן הגרמית במקומה. לבסוף, בעקבות התפתחות של רקמת ניתוק בין הקרן לעצם הגולגולת, נושרת הקרן מאליה. בתמונה 1 נראה יחמור (מין אייל) כאשר קרניו מצופות בעור ואילו בתמונה 2 נראים היחמורים כשקרניהם כבר חשופות מעור. במזרח הרחוק נחשבות קרני האיילים בתקופת הצמיחה כאשר הן מכוסות בעור כסגולה להגברת כוח גברא. ייתכן ואכן יש השפעה מסוימת לאור כך שבתקופה זו העור המצפה את הקרן מכיל את הורמון המין הזכרי – טסטוסטרון. היום מגדלים כמה מינים למטרה זו. ברוב המינים הקרן גדולה ומסועפת יותר ככל שהזכר מבוגר וחזק (תמונה 4). בניגוד למצב הקיים באיילים הרי שבמשפחת הפריים יש קרניים גם לנקבות, אם כי קטנות יותר, והקרן עשויה כעין שפופרת מחומר קרני הממוקמת על בסיס גרמי. הקרניים במשפחת הפריים קבועות במהלך כל החיים.
האילה – מין במשפחת האיילים
כפי שתואר לעיל קרני משפחת האיילים שונות מקרני הפריים בכך שהן מפוצלות בניגוד לקרני הפריים העשויות חטיבה אחת. השימוש באילה כדוגמה לאור המתפצל לכיוונים שונים מחוור היטב: " רבי אומר: אינו דומה תימור של לבנה לתימור של חמה, תימור של לבנה מתמר ועולה כמקל, תימור של חמה מפציע לכאן ולכאן. ... אמר רבי אבהו: מאי טעמא דרבי? דכתיב: למנצח על אילת השחר, מה אילה זו קרניה מפצילות לכאן ולכאן אף שחר זה מפציע לכאן ולכאן" (יומא, כט ע"א). עדות נוספת לקשר בין האיילים למבנה הקרניים המסועף מופיעה בבבלי במסכת חולין (נט ע"א). הגמרא שואלת מהם סימני החיה בניגוד לבהמה, על מנת להתיר חלבה. לאחר סקירה של כמה סימנים מסכמת הסוגיה שבכל מקרה שקרני בעל החיים מפוצלות אין צורך לחפש סימן נוסף: "הלכך היכא דמיפצלא לא דינא ולא דיינא היכא דלא מיפצלא בעינן כרוכות חדורות וחרוקות והוא דמיבלע חירקייהו". רש"י במקום מפרש: "מפוצלות - פורקייר"ש בלע"ז" כלומר ממוזלג. אמנם הגמרא לא מזכירה את האייל בשמו אך לאור כך שהאיילים לא בויתו עד ימינו (מלבד איל הצפון שעבר ביות חלקי) די היה בסימן בודד שהוא פיצול או הסתעפות הקרניים כדי לקבוע שבעל החיים הוא חיה. (1) בניגוד לאיילים הרי שבפריים יש צורך בסימנים נוספים על מנת להפריד בין המינים המבויתים (שור, עז, שה) שהם בכלל בהמה לבין המינים שלא בויתו כמו הצבי הנכלל בכלל החיות.
נקודה מעניינת עולה מדברי רש"י (חולין, נט ע"ב): "והרי צבי דאין מפוצלות - לא ידענא מאי קאמר דהא ודאי מפוצלות הן ונראה בעיני שמה שאנו קורין צבי לא היו הם קורין צבי אלא אותן הנקראים שטיינבו"ק וקרנים שלהן אינן מפוצלין". רש"י מתייחס להעתקת השם צבי שלא היה מצוי באירופה לאחד ממיני האיילים. רש"י זיהה את הטעות בעזרת ההבדל בין מבנה הקרניים של הצבי והאייל אך זיהה את הצבי כעז הרים (שטיינבו"ק).
פרט מבנה נוסף עולה מתוך דבריו של רבי אלעזר: "מה אילה זו, כל זמן שמגדלת קרניה מפצילות וכו'". אכן למרות שקרני האיילים נושרות בסוף כל עונת רבייה הרי שככל שהפרט מבוגר יותר קרניו גדולות יותר משום שהן גדלות בקצב מהיר יותר. מידת הסתעפות הקרניים מהווה מדד לגילו של הפרט ומצבו הפיסי. בתמונה 1 ניתן לראות פרט צעיר יחסית ואילו בתמונה 2 נראים זכרים בוגרים בעלי קרניים מפותחות במהלך מאבק. תופעה זו מתוארת בפירוש רש"י בסוגייתנו: "למה נמשלה תפלתן של צדיקים כו' - דהאי שחר לשון תפלה הוא דריש ליה, כמו רוחי בקרבי אשחרך, למנצח על התפלה שהיא כאילת, שכל זמן שמגדלת קרניה מפצילות, בכל שנה ושנה נוסף בה פיצול אחד".
בדברי רש"י אנו מוצאים פרט מורפולוגי חשוב נוסף: "אילה זו - לאו דווקא נקט, שהרי אין קרנים לנקיבה". במסורת הש"ס מובאת הבהרה מרש"י ב"עין יעקב": "אלא מין אילה קאמר". רש"י מתייחס לשם "אילה" שהוא לשון נקבה בניגוד לשם "איל" המופיע במקרא שהוא שם זכר. כאמור, במשפחת האיילים הנקבות חסרות קרניים. המהרש"א (חידושי אגדות, שם) מציין גם שהקרניים נושרות כל שנה: "מה אילה זו קרניה מפצילות כו'. רצה לומר שמתחדשין קרניה בכל שנה ומפצילות כפרש"י לקמן כך השחר מתחדש בכל יום ומפציל לכאן ולכאן". מעניינת התייחסותו של היעב"ץ בהגהותיו לשיטת רש"י:
"נ"ב דומה כשגגה שיוצא מלפני השליט כסבור שהאילה היא נקבת האיל מן הצאן ואינו כי היא קרויה רחל אבל זו היא נקבת איל בא מן חיה היא. כמו איל וצבי ונקרהו אילה והן שוין בקרנים כמ"ש בלח"ש ריש כלאים במהדורא בס"ד".
על פי דברינו ייתכן והיעב"ץ לא הכיר את בני משפחת האיילים ולכן טעה לחשוב שגם לנקבה יש קרניים. בספרו "לחם שמים" כתב: "לפי שהרחל גם כן נקראת יעל כבמשנה ג' פ"ג דר"ה. אמנם לפירש"י שם הוא גם כן חיה. ובאמת פשטא דכולהו קראי דחיה היא" וגם דברים אלו תמוהים. הרב מ. מ הלפרין (בספרו "מנחם משיב נפש") ציטט את דברי רש"י בחולין (נט ע"ב): "... ונראה בעיני שמה שאנו קורין צבי לא היו הם קורין צבי אלא וכו'" וכתב:
א"כ אפשר לומר דמה שאנו קורין צבי הם היו קורין איל והנקבה שלו אין לה קרנים והוא מה שאנו קורין סארנע בל"א ואזדא לה מה שתמה הרי"ע על רש"י ז"ל ע"ש. והס מלהזכיר שטעה רש"י ז"ל שאילה זו הוא נקיבת האיל מן הצאן שקרויה רחל דהא קתני אח"ז למה נמשלה אסתר לאילה לומר לך מה אילה רחמה צר וכו' וזו חיה היא כמ"ש רש"י תהלים מ"ב כאיל תערוג וכו'".
 |
|
 |
|
תמונה 1. יחמור צילמה: רחל הדסה שיינמן |
|
תמונה 2. יחמור - זכרים במאבק |
 |
|
 |
תמונה 3. אייל נקוד - גולגולת
הפרט הנראה בתמונה מת כשקרניו מחוברות. בדרך כלל נושרות הקרניים בעזרת רקמת ניתוק |
|
תמונה 4. השרטוטים מתארים את מבנה הקרניים של כמה מיני איילים בגילאים עוקבים
מקור |
(1) המאפיין את הבהמות בניגוד לחיות הוא הביות.
לעיון נוסף:
בפורטל הדף היומי: "איל וצבי ויחמור". על מיני האיילים שחיו בארץ ישראל.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
