סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוס – קיסוס החורש

 

"הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוס, וסיכך על גבן פסולה. ואם היה סיכוך הרבה מהן, או שקצצן כשרה" (סוכה, ט ע"ב).
 


שם עברי: קיסוס החורש      שם באנגלית: Common Ivy     שם מדעי: Hedera helix

שם נרדף במקורות: קיסוס


הנושא המרכזי: לזיהוי הקיסוס

 

על צמחים מטפסים באופן כללי ראו במאמר "הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוס".
 

הקיסוס מוזכר בשלוש משניות שמהן ניתן להסיק על כמה ממאפייניו של צמח זה. מהמשנה בסוכה (פ"א מ"ד) המובאת בסוגייתנו עולה שהקיסוס הוא צמח מטפס בעל עלים גדולים היוצרים צל בדומה לדלעת וגפן. מסיבה זו נמנה הקיסוס בין הצמחים המביאים את הטומאה וגם חוצצים: "יש מביאין את הטומאה וחוצצין ... האירוס והקיסום(1) וירקות חמור ודלעת יונית ואוכלים טהורים וכו'" (אהלות, פ"ח מ"א). מפרש הר"ש: "קיסוס ודלעת מיני ירקות שעליהם רחבים כדתנן הדלה עליה הגפן ואת הדלעת וכן את הקיסוס וכן אחריני". הרמב"ם (שם, מ"ה) התייחס גם לעונה בהם העלים קיימים: "חוץ מן הירקות שמנו, רוצה לומר שנמנו לעיל והם אירוס וקסוס וירקות חמור ודלעת יונית, לפי שהמנוים הללו מתקיימין ומחזיקין מעמד בימי הקיץ ולפיכך עשאום כאילנות שכבר קדם הדין בהן שהן מביאין וחוצצין ואף על פי שהן מחוברים כמו שאמר הסככות אילן הוא מסך על הארץ". תוס' יו"ט (אהלות, פ"ח מ"א) מסביר את דבריו: "האירוס כו' - במחוברים כדתנן במשנה ה. וכתב הר"ב שכל אלו עלין שלהן רחבין. והרמב"ם בחבורו שם כתב שמתקיימים בימות החמה והגשמים  (2)  ולפיכך הם כמו הסככות אילן שהוא מיסך על הארץ. וכ"כ במשנה ה". משנה נוספת היא בכלאים (פ"ה מ"ח): "... הארוס והקיסום ושושנת המלך וכל מיני זרעים אינן כלאים בכרם וכו'". המסקנות אותן ניתן לגזור ממשנה זו נתונות למחלוקת גרסאות ולמחלוקת המפרשים הדנים בטעם פטור הקיסוס מכלאים.

הירושלמי (כלאים, פ"ה ל טור א /ה"ז) מפרש: "... האירוס אירסיה, הקיסוס קיסוסא, ושושנת המלך קרינטון וכו'". "קיסוסא" הוא שמו היווני של הצמח קיסוס החורש. הריבמ"ץ (כלאים, פ"ה מ"ח) מצטט את הירושלמי אך מוסיף גם שם לועזי שאינו מוכר לו: "האירוס, ירושלמי האירוס אירוסא, הקיסוס קיסוסא, ושושנת המלך קרינון, לשון יון שושנה קרינון ... קיסוס אילדא (3), ואיני יודע מהו, שושנת רוסא". בירושלמי (שבת, פ"ב דף ד טור ג /ה"א) מפורש הקיקיון כקיסוסא: "מתני' ולא בשמן קיק רבי יוסה בשם רבי לייא קיסוסא. רבי יונה רבי זעירא בשם רב יהודה עוף הוא ושמו קיק וכו'". תרגום זהה מופיע גם בוולגטה אך כנראה מדובר בשיבוש משום שהקיסוס אינו משמש להפקת שמן למאור. ע. לעף מציע לגרוס במקום קיסוסא קיקוסא (kikeos) שהוא צמח הקיקיון.

הערוך (ערך "קסוס") כתב: "... ואת הקיסוס מפרשין אותה בלעז אי"לרא" (ellera באיטלקית הוא קיסוס החורש). ב"מוסף הערוך" אנו מוצאים זיהוי נוסף לקיסוס: "פירוש בלשון יון רומי וערב מין נטע הנסבך בעצים ובכותל ועלהו לא יבול בחורף וזה ענין הדלה את הקיסוס. אבל ענין הארוס והקיסוס לפי דעתי אחר הוא והוא פרח הנקרא בלשון יון ורומי נרקיסוס ותרגום חבצלת נרקס". רש"י בסוגייתנו פירש: "קיסוס - עשב המתפשט מאד ושרשיו כאילן, ועיקרו כאילן, וקורין לו אידר"א, ומתפשט ועולה על החומות" (תמונה 1). כך אנו מוצאים גם ברע"ב (סוכה, פ"א מ"ד): "קיסום - אידרא בלע"ז, והיא נדלה כגפן וכדלעת". אידר"א (iedra ) בצרפתית עתיקה היא קיסוס החורש. ר"ש (כלאים, פ"ה מ"ח): "קיסום - אינ"דא בלעז ומדלין אותן כההיא דתנן הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסום בסוכה". הרא"ש (שם) "קיסום - איד"א בלעז ומדלין אותו כגפן כההיא דריש סוכה הדלה עליה את הגפן ואת הקיסום".

ייתכן והרמב"ם (ומפרשים נוספים) זיהה באופן מעט שונה. במשנה באהלות (פ"ח מ"א) כתב: "ואירוס אלסיסנבר וקסוס אללבלאב ... והמטרה בכך שהם צמחים שאינן נאכלין לבני אדם כמזון וכו'" וכך פירש גם בשתי המשניות האחרות. ז. עמר סבור שלדעת הרמב"ם הקיסוס או ה"לבלאב" הוא שם קיבוצי למטפסים שונים ובעיקר לבלב מטפס (Dolichos lablab) וקיסוס החורש (על הלבלב ראו במאמר "הוא גירוע, הוא פול הלבן"). שניהם מטפסים ירוקי עד כפי שביאר הרמב"ם (אהלות, שם, הובא לעיל). המסורת המרכזית לזיהוי הקיסוס היא שהכוונה לצמח קיסוס החורש וייתכן שכך סברו גם המפרשים שהוא הלבלב. מסורת זו המתחילה בירושלמי מופיעה בפירוש הגאונים, רש"י, הערוך, תנחום הירושלמי ורבי אשתורי הפרחי ומקובלת היום על כל החוקרים. 

 

           

תמונה 1.  קיסוס  - מטפס על קיר ארמון במלבורק בצפון פולין
צילם:  DerHexer

  תמונה 2.  קיסוס - עלים בשלב הצעיר  
צילם: Uwe H. Friese

 

             
תמונה 3.  קיסוס - שורשי אחיזה       מקור   תמונה 4.  קיסוס - פירות         צילם:  Petr Filippov

 



תמונה 5. קיסוס - תפרחת          צילם:  Benutzer:BS Thurner Hof 


הרחבה 

קיסוס החורש הוא צמח מטפס במשפחת הקיסוסים. השם המדעי של הסוג (Hedera) פירושו מטפס ואילו שם המין (helix) פירושו מתפתל. הקיסוס ירוק עד המגיע לגובה של 20-30 מ' כאשר עומד לרשותו משטח טיפוס מתאים (עצים, סלעים או קירות). כאשר אין בנמצא משטחים אנכיים הוא עשוי להתפשט באופן אופקי ולכסות משטחי קרקע. הטיפוס מתבצע בעזרת שורשי-הצמדה המסתיימים בכריות הנאחזות בחוזקה במצע. העלים מסורגים באורך 50-100 מ"מ בעלי פטוטרת שאורכה 15-20 מ"מ. קיימים שני טיפוסי עלים המאפיינים שלבי התפתחות שונים. א. בשנותיו הראשונות של הקיסוס העלים דמויי כף בעלת 5 אונות. בשלב זה אין הוא פורח וגבעולו מפתח שורשי-הצמדה. העלים פרושים באופן מסורג משני צידי הגבעול באופן שאין ביניהם חפיפה. סידור זה מבטיח קליטת אור מירבית לצורך ההטמעה (פוטוסינתזה). ב. בשלב הבוגר העלים דמויי לב. בשלב זה הצמח פורח אך ענפיו חסרים שורשי-הצמדה. שתי צורות הצמיחה עשויות להופיע באותו הצמח בהתאמה לגיל הענפים. רב צורתיות מופיעה גם בהתאם לטיב המצע. כאשר הצמח גדל מעבר לגובה הקיר או העץ עליו טיפס חלקו העליון הופך מצורת מטפס לשיח מסועף.

התפתחות הגבעולים ושורשי ההצמדה מבוקרת על ידי האור והמגע במצע. האור גורם לצמיחה ענפים בכיוון המנוגד דבר המאלץ את הצמח לצמוח בצמוד למצע. האור גם מעכב את התפתחות שורשי-ההצמדה בצד הגבעול שבו עוצמת האור חזקה יותר. הדבר מבטיח שהשורשים יתפתחו תמיד בצד הפונה למצע. מגע הגבעול מזרז יצירת שורשים בפרקי הגבעול הצעירים.

הפרחים מופיעים בין אוקטובר לפברואר. הם מסודרים בסוככים רבי-פרחים בקוטר 30-50 מ"מ. הפרח קטן, ירוק–צהבהב, מפריש צוף רב ומואבק על-ידי זבובים. הפרי מבשיל באביב, צורתו כביצה קטנה, קוטרו 5–8 מ"מ, וגונו ארגמני מבריק, נוטה לשחור. בכל פרי נמצאים 3-5 זרעים. הפירות חשובים כמזון למיני ציפורים רבים אך לאדם הם רעילים במידת מה. ההפצה מתבצעת על ידי ציפורים האוכלות את הפרי.

המראה של קירות בנינים מכוסים בקיסוס מושך את העין ותורם לבידוד מפני קור או חום. יחד עם זאת הקיסוס עלול להוות מטרד. הגידול המהיר שלו מחייב גיזום מתמיד. שורשי האחיזה חודרים לתוך הקירות ואם מעוניינים להסירם נדרשת עבודה רבה של ניקוי משרידיהם. הקיסוס מרים רעפים בגגות וחודר למרזבים וגורם לסתימתם. בסבך הצמח מסתתרים עכברים ואורחים בלתי קרואים נוספים. כאשר מעוניינים לסלק את הקיסוס יש לחתוך אותו מבסיסו ולעקור או להמית את הגדם. 
 


(1) הגרסה כאן "קיסום" במקום "קיסוס".
(2) דברים אלו תמוהים שהרי הגפן נמצאת בחורף בשלכת.
(3) ייתכן וקיים כאן שיבוש של "אילר"א" (שבאיטלקית הוא קיסוס החורש).


 

רשימת מקורות:

ח. צ. אלבוים, תשס"ח, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן (עמ' 137-140).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 10 (עמ' 245-246).
ויקיפדיה – ערך: "Hedera helix"
ז. עמר, "הצומח והחי במשנת הרמב"ם – לקסיקון לזיהוי הצמחים ובעלי החיים שבפירוש המשנה לרמב"ם", בהכנה.

לעיון נוסף:

"קוצים, קוצים" - על קוצים בישראל, כתב: פרופ' אבי שמידע , 2006.
באתר "צמח השדה": "קיסוס החורש".
 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר