סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

פרכילין ובהן ענבים – גפן

 

"תניא: סוכי תאנים ובהן תאנים, פרכילין ובהן ענבים, קשין ובהן שבלים, מכבדות ובהן תמרים, כולן אם פסולת מרובה על האוכלין כשרה, ואם לאו פסולה. אחרים אומרים: עד שיהו קשין מרובין על הידות ועל האוכלין. מאי לאו בהא קא מיפלגי; דמר סבר: יש להן ידות, ומר סבר: אין להן ידות" (סוכה, יג ע"ב).

פירוש: דְּתַנְיָא [שכן שנינו בברייתא]: סוֹכֵי (ענפי) תְּאֵנִים וּבָהֶן תְּאֵנִים, פַּרְכִּילִין (זמורות) וּבָהֶן עֲנָבִים, קַשִּׁין וּבָהֶן שִׁבֳּלִים, מַכְבְּדוֹת (ענפים) וּבָהֶן תְּמָרִים כּוּלָּן, אִם פְּסוֹלֶת מְרוּבָּה עַל הָאוֹכָלִין כְּשֵׁרָה לסכך, וְאִם לָאו פְּסוּלָה. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיְּהוּ קַשִּׁין מְרוּבִּין בכמותם עַל הַיָּדוֹת (הטפח הסמוך לאוכל וצריך הוא לו, ולכן אף מקבל טומאה ויש לבטלו) וְעַל הָאוֹכָלִין יחד. ונדייק: מַאי לָאו [האם לא] בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי [ברעיון זה נחלקו] דְּמָר [שחכם זה], הסבור שצריך קשים מרובים על הידות, סָבַר כי יֵשׁ לָהֶן יָדוֹת, וּמָר [וחכם זה] סָבַר כי אֵין לָהֶן יָדוֹת! (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 


שם עברי: גפן היין    שם באנגלית:   Common Grape Vine   שם מדעי:  Vitis vinifera

שם נרדף במקורות: גופנא, גופן, ענבא, ענבה    


נושא מרכזי: מהם פרכילי ענבים ומה מקור השם פרכיל?
 

ממהלך הסוגיה ניתן ללמוד שקיימות שלוש יחידות מבחינת זיקתן לאוכל ואפשרות קבלת טומאה: 1. הענבים עצמם שהם ה"אוכל" ולכל הדעות מקבלים טומאה. 2. גבעולי האשכולות הם ה"ידות" ומעמדם נתון למחלוקת. 3. הזמורות שהן ה"קשין", ונקראות פרכילין, אינן מקבלות טומאה. ניתן להניח שמכאן הסיקו המפרשים שפרכילי ענבים הן זמורות שאליהן מחוברים אשכולות ענבים. מונח זה מוזכר גם במשנה בעוקצין (פ"א מ"ג): "אלו מיטמאין ומטמאין ולא מצטרפין שרשי השום והבצלים והקפלוטות בזמן שהם יבשים והעמוד שאינו מכוון כנגד האוכל ויד הפרכיל טפח מכאן וטפח מכאן. יד האשכול כל שהוא וזנב של אשכול שריקנו ויד המכבד של תמרה ארבעה טפחים וקנה של שבולת ג' טפחים וכו'". מוצאים אנו אבחנה בין גבעול האשכול הנקרא "יד האשכול" לבין "יד הפרכיל". במדרש (שמות רבה, וילנא, פרשת בא פרשה ט"ו): "א"ר שמואל בר נחמן משל לעשיר שיצא בשעת הקיץ היו אנשים אומרין בגורן הוא, מה עשה נכנס ובידו פרכיל של ענבים כדי שידעו הכל שבא מן הכרם". גירסה שונה מופיעה בחלק מכתבי היד של הבבלי (שבת, מה ע"א): "... והתניא: סיככה כהלכתה, ועיטרה בקרמים ובסדינין המצויירין, ותלה בה אגוזין, אפרסקין, שקדים ורמונין, ואפרכלי של ענבים, ועטרות של שבולין וכו'". גירסה נוספת מופיעה בירושלמי (ביכורים, פ"א סד טור ב /ה"ו) הגירסה שונה: "... נישמעינה מן הדא נתן לו קדשים הרי אילו מותרין יינות שמנין וסלתות כל דבר שכיוצא בו קרב לגבי המזבח אסור אין בכלל אלא פרכירי ענבים ועטרות של שיבלין וכו'".

פירש רב האי גאון (עוקצין, פ"א מ"ג): "ויד הפרכיל – פירוש אשכולות של ענבים כשהן כרותין עם הזמורה שמם פרכולי ענבים כדאמרינן לענין סוכה". בעקבותיו פירש הערוך (ערך "פרכל") בלשון זהה: "... פירוש אשכולות של ענבים שהן כרותין עם זמורה שמן פרכילי". רש"י (סוכה, יג ע"ב) כתב בקיצור: "פרכילין – זמורות". כך פירש גם הרמב"ם (עוקצין, שם): "ופרכיל – נקרא שבט משבטי הגפן שנכרת ובו אשכולות ענבים תלוים ממנו וקבוצין פרכילין ובש"ס (ביצה, ל ע"ב) אמרו פרכילי ענבים. זנב האשכול – שריקנה כשהוסרו הגרעינין מתחת האשכולות ונשאר העץ אשר היו בו הענבים והורק וע"כ צריך ממנו שיעור גדול להתלות בו מה שנשאר מן הענבים בעליונות של אשכול וכו'". בדומה לכך כתב גם הר"ש: "יד הפרכיל כמו (ביצה ל ב) פרכילי ענבים כשהענבים כרותים עם הזמורה נקראין כך ... אשכול - הוא שהגרגרים תלויים בו שקורין גרפ"א ועוקץ שתלוי בזמורה הוא יד האשכול. וזנב האשכול הוא סוף שדרה של אשכול שבו גרגירים ותרוייהו חשובים יד לענין טומאה לאשכול בכל שהוא דאכל שהוא קאי ואע"פ שריקן אותו זנב מן הגרגרים".

ההנחה שפרכילי ענבים הם הזמורות ולא גבעולי האשכולות נובעת מתוך הברייתא (סוכה, יג ע"ב): "תניא: סוכי תאנים ובהן תאנים, פרכילין ובהן ענבים, קשין ובהן שבלים, מכבדות ובהן תמרים, כולן אם פסולת מרובה על האוכלין כשרה, ואם לאו פסולה. אחרים אומרים: עד שיהו קשין מרובין על הידות ועל האוכלין. מאי לאו בהא קא מיפלגי; דמר סבר: יש להן ידות, ומר סבר: אין להן ידות". מוצאים אנו כאן שלוש יחידות מבחינת זיקתן לאוכל: 1. הענבים עצמם שהם ה"אוכל". 2. גבעולי האשכולות שהם ה"ידות". 3. הזמורות שהן ה"קשין" ונקראות פרכילין.

לדעת רבי בנימין מוספיא ("מוסף הערוך", שם) מקור השם פרכל הוא ברומית ומשמעותו סככה: "פי' פרגל בלשון רומיי זמורות ענבים נסבכות מעשה אמן". הרב ח. י. קאהוט הבין בדבריו שכוונתו למילה הלטינית pergola. בלטינית מאוחרת המשמעות המקורית של המילה פרגולה הייתה שולי גג בולט אך במשך הזמן היא קיבלה משמעות דומה למקובל בימינו. הכוונה לסככה העשוייה מסבכה אופקית הנשענת על עמודים שעליה מודלים צמחים מטפסים ובעיקר גפנים. הרב ח. י. קאהוט עצמו סבר שמוצא פרכל הוא מהמונח הרומי והיווני flagellum שמשמעותו היא שוט (היום מילה זו יוחדה לשוטונים של בעלי חיים חד תאים כמו סנדליות ושוטוניות). קאהוט מבסס את דבריו על דברי הרמב"ם שכתב על פי הגירסה שהייתה בידו (הרב קאפח גרס שריג): "... ופרכיל נקרא שבט משבטי הגפן וכו'".
 

 

גפן היין         צילם: Fir0002/Flagstaffotos

 

 

מקורות עיקריים:

ה"ערוך השלם" (ערך "פרכיל").

לעיון נוסף:

גפן היין באתר צמח השדה
בפורטל הדף היומי: "סמדר אסור מפני שהוא פירי";  "הדלה הגפן על גבי תאינה".

  
 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר