עופות ודגים לשבח לשמו
ראש השנה לא ע"א
"בחמישי היו אומרים הרנינו לאלהים עוזנו - על שם שברא עופות ודגים לשבח לשמו".
פירש רש"י: "שברא עופות ודגים לשבח לשמו - כשאדם רואה עופות משונים זה מזה נותן שבח למי שבראם".
וקשה, הניחא עופות, אך למה הוזכרו דגים, הלא אין אדם רואם כי מכוסים הם מהעין כדברי רבי יוסי ברבי חנינא במסכת ברכות דף כ ע"א; ודף נה ע"ב: "מה דגים שבים מים מכסין עליהם ואין עין הרע שולטת בהם".
והמהרש"א בחידושי אגדות כתב: "עופות ודגים לשבח לשמו כו' דבאותו יום ה' נבראו בתחלה בעלי חיים לכבודו ולספר שבחו". אפשר שמפרש שבעלי החיים הם המשבחים. והוזכרו דגים לומר שלא רק עופות, אלא גם דגים והוא הדין שאר בעלי חיים החלו להבראות.
גם הדרישה הזכיר שאר בעלי חיים, באורח חיים סימן קלג, כט: "כשאדם רואה עופות ודגים והוא הדין שאר בעלי חיים משונים זה מזה נותן שבח למי שבראם". ולטעם זה יום סוף בריאת כל בעלי חיים שייך יותר לענין השירה.
ויש לפרש שהוזכרו דוקא עופות שמשום קולם הערב – להם נאה לשבח לשמו, כמובא ברש"י על (משלי ג, ט) כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ - "אל תקרי מהונך אלא מגרונך". לְקוֹל הַצִּפּוֹר וְיִשַּׁחוּ כָּל בְּנוֹת הַשִּׁיר (קהלת יב, ד). משירת העופות הובאו בפירקי שירה, וראה עוד בקישור זה.
ומשום כך הוזכרו בנוסף דוקא הדגים, כי מעלת שירתם העולה משתיקתם גבוהה אף יותר. כמו שאמרו לענין סיפור שבחו של הקב"ה במסכת מגילה דף יח ע"א: "דרש רבי יהודה איש כפר גבוריא, ואמרי לה איש כפר גבור חיל: מאי דכתיב (תהלים סה, ב) לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה - סמא דכולה משתוקא. כי אתא רב דימי אמר: אמרי במערבא: מלה - בסלע, משתוקא - בתרין". וככתוב: (מלכים א' יט, יא-יב) לֹא בָרוּחַ ה' וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ ה'. וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ ה' וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה.
וכך מבואר גם באותו מזמור עצמו המושר ביום ה': בַּצָּרָה קָרָאתָ וָאֲחַלְּצֶךָּ, אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם, אֶבְחָנְךָ עַל מֵי מְרִיבָה סֶלָה (תהלים פא, ח). בצרתך זועק אתה, אך כשאבוא ואענך יהיה זה בהסתתר קולות הרעם. וגם כאשר אבחנך – על עסקי שתיקה במריבה אבחנך, כדברי רבי אילעא במסכת חולין דף פט ע"א: "אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה".
