|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
|
 |
 |
|
| תמונה 1. ניצן חיקי של אפרסמון | תמונה 2. ניצן התחדשות בזמורת גפן |
הרחבה
לתאור הגורמים להתחדשות עצים לאחר כריתה, וגובה הגדם שיש להשאיר על מנת לאפשר אותה, נקדים הסבר כללי לתהליך זה.
התחדשות של עץ שלם או חלקים ממנו (ענפים, עלים ופרחים) אפשרית אך ורק מתוך קבוצת תאים עובריים הנקראת ניצן צמיחה או פקע. שאר התאים בעץ אינם יכולים לייצר תאים חדשים משום שהם תאים מתים או תאים שעברו התמיינות לסוג תאים מסויים כמו למשל תאי שיפה (חלק ממערכת הצינורות המובילה חומרים אורגניים מהעלים לשורש) ואינם יכולים לבצע נסיגה ולחזור ולהיות תאים עובריים המסוגלים להצמיח תאים חדשים. ניצני הצמיחה הם למעשה כעין ענפים התחלתיים או גבעולים מקוצרים הנושאים התחלות של עלים במצב רדום. מבחינים בכמה סוגים של ניצנים:
א. ניצן קדקדי הוא ניצן הממוקם בראש הענף ומממנו מתפתחים ענפים חדשים המאריכים את העץ או את ענפיו.
ב. ניצן חיקי הוא ניצן הממוקם בחיק עלה או קשקש (ניתן לראות אותו בנקודת חיבור העלה אל הגבעול) וממנו מתפתח ענף צדדי או פרחים (ראה תמונה 1).
ג. ניצן התחדשות הוא ניצן ממנו מתפתחים פרחים או גבעולים חדשים לאחר תרדמה. למשל לאחר הקיץ מתפתחים מבצל החצב תפרחת ולאחר מכן עלים או התפתחות זמורה מ"עין" בגפן (ראה תמונה 2).
מיקום ניצן ההתחדשות קובע את צורת הצמח. כאשר הניצן נמצא בזרע הצמח הוא חד שנתי. בעצים הניצנים ממוקמים בקצה העליון של הענפים לכן העץ מתפתח לגובה. בשיחים הניצנים ממוקמים בצידי הענפים ולכן הם מתפתחים לצדדים ולא לגובה. בדרך כלל הניצנים נמצאים במצב רדום בגלל עיכוב הנגרם כתוצאה מהפרשת הורמונים מעכבים משאר חלקי הצמח. הצמרת או קצוות ענפים מפרישים הורמונים המונעים פריצת ענפים צדדיים מתוך הניצנים החיקיים. בקרה זו נקראת "שלטון קדקדי" והיא מתבטלת כאשר אנו קוצצים את הצמרת או את הענף. ה"שלטון הקדקדי" משפיע גם על המבנה הכללי של העץ. בדרך כלל יש לעצים מבנה חרוטי כאשר איזור הצמרת צר בהשוואה לחלק הבסיסי. הסיבה לכך היא דיכוי ההתפתחות של ענפים ועלים בחלק הקרוב לצמרת על ידי ההורמונים המעכבים המרוכזים באיזור זה. ככל שמתרחקים מהצמרת ריכוז ההורמונים וכן השפעתם יורד ולכן התפתחות העץ בחלק הבסיסי נמרצת יותר.
באופן זה הסברנו בעבר את המושג "סדן השקמה". קציצת בתולת השקמה גורמת לפריצת ענפים רבים מהגדם הנשאר והם מתפתחים להיות "קורות השקמה". בעצי הבר הגורם הראשוני האחראי להתפתחות הניצנים הוא מקצב הפעילות השנתי שלהם התלוי בהשתנות גורמים סביבתיים כמו, למשל, היחס בין שעות האור והחושך במשך היממה.
כאשר קונה העץ קוצץ אותו עליו להבטיח שבגדם הנשאר ישארו ניצני התחדשות. מתוך נסיוננו האישי אנו יודעים שלעיתים לאחר שאנו קוצצים עץ אין הוא מתחדש יותר. הסיבה לכך היא העדר ניצני התחדשות בגדם הנותר בקרקע. כאמור, מיקומם של הניצנים איננו קבוע ומשתנה בהשוואה בין העצים השונים. נפרט את העצים שהוזכרו בברייתא:
זית - בזית יש להשאיר "שתי גרופיות". הרשב"ם מפרש: "גרופיות – ענפים, וחוזר וצומח, כדאמרינן בבראשית רבה: ויטע כרם לא היה לו ליטע לא ייחור אחד ולא גרופית אחת ומהיכן היה לו? א"ר אבא בר כהנא: הכניס עמו זמורות לנטיעות, וייחורים לתאנים, וגרופיות לזיתים". רבינו גרשום חולק על פירוש הרשב"ם ומפרש: " מניח שתי גרופיות – טפחים סמוך לקרקע כדי שיחניט אחר באותו גזע". ייתכן והוא לומד זאת מלשון אגרוף. יש לקצוץ בגובה שני טפחים כלומר אגרופים. לענ"ד פירוש רבינו גרשום קשה. אם אכן הגרופיות אינן חלק מסוים בעץ אלא שיעור מרחק היה על הברייתא לנקוט "טפחים" כקנה המידה בשאר העצים ולא להשתמש בקנה מידה בעל שם שונה.
נפרש בדרכו של הרשב"ם: הגרופיות של הזית הם אותם ענפים הצומחים מן הקרקע בסמוך לגזע בדומה לייחורים. בהקשר לזה שמעתי מידידי פרופ' מרדכי כסלו פירוש על הפסוק "בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך". ההשוואה בברכה בתהילים היא לשתילי הזיתים הבוקעים ליד גזע האב של הזית ומקיפים אותו. מאותם שתילים - הגרופיות - חייב הקונה את הזית להותיר שנים כדי לאפשר את התחדשות הזית לאחר קציצתו (תמונה 3).
 |
 |
|
| תמונה 3. יחורים (גרופיות) הבוקעים ליד גזע הזית. | תמונה 4. דקל קנרי – קיבוץ פלמחים |
אילן – באילן סתם ששמו איננו מפורש בברייתא, ואולי הכוונה לאילנות סרק, די בהשארת טפח. "הלוקח אילן מחבירו לקוץ, מגביה מן הקרקע טפח, וקוצץ". בניגוד לזית באילן אין צורך בהשארת גרופיות משום שניצני ההתחדשות נמצאים בגזע עצמו אם כי הם חבויים. בדברי הרשב"ם: "טפח – דהדר וצמח, ואף על גב דלא הניח שום גרופית". באילן הניצנים אינם נראים במבט מבחוץ ולכן הברייתא צריכה לקבוע כללים לגובה הקציצה. בגפן וקנה אין צורך לתת שיעור קבוע משום שהאדם הקוצץ יכול לראות היכן נמצאים הנצנים (הפקק). לכל מי שעקב אחר התחדשות יערות הכרמל או היערות בהרי יהודה לאחר השריפות האחרונות ציפתה הפתעה נעימה. היערות התחדשו בקצב מהיר כתוצאה מהתפתחות חוטרים שעלו מהעצים השרופים. עצי החורש הים תיכוני עברו במהלך אלפי שנים מחזורים של כריתה, רעייה ושריפות והם מותאמים להתמודד עם לחצים אלו על ידי התחדשות מגדם קצר ביותר או אפילו מהשורשים. כאלו הם האלונים, העוזררים (תמונה 5) החרובים ועוד. אם כן בניגוד לשקמה המובאת בהמשך הברייתא לעצים אלו די בהשארת טפח.
בתולת השקמה – בעץ השקמה לפני קציצתו בפעם הראשונה יש להשאיר גובה של שלושה טפחים משום שמיקום ניצני ההתחדשות גבוה יחסית לעצי החורש הים תיכוני ולא די בגדם עץ בגובה טפח מעל פני הקרקע. מהמשך הסוגיה ניתן ללמוד פרט נוסף לגבי מיקום הניצנים:
"ובתולת השקמה ג' טפחים בעינן? ורמינהי: אין קוצצין בתולת השקמה בשביעית מפני שהיא עבודה. ר' יהודה אומר כדרכו אסור, אלא מגביה י' טפחים וקוצץ, או גומם מעם הארץ. מעם הארץ הוא דקשי, הא אידך מעלי לה. אמר אביי: ג' טפחים מעלי לה, מעם הארץ ודאי קשי לה. מכאן ואילך, לא מקשי קשי לה, ולאו עלויי מעלי לה. גבי שביעית עבדינן מידי דודאי קשי לה, גבי מקח וממכר עבדינן מידי דודאי מעלי לה". לדעת רבי יהודה יש שני אופנים בהם ניתן לקצוץ בתולת שקמה בשביעית: לקצוץ מעל עשרה טפחים או בגובה פני הקרקע. המשותף לשני אופנים אלו שהם מזיקים לשקמה. כאשר קוצץ בגובה פני הקרקע הדבר ברור שהרי הוא מונע את אפשרות התחדשות העץ משום שקצץ את חלק הגזע שבו ממוקמים ניצני ההתחדשות. השאלה היא מה הנזק כאשר קוצץ גבוה מדי? ייתכן והתשובה קשורה למבנה הגזע הראשי ההולך ונעשה צר יותר ככל שהוא מתרחק מהקרקע. בחלק התחתון והרחב מערכת ההובלה מפותחת יותר ולכן מסוגלת לספק כמות גדולה של מים ומינרלים לקורות החדשות המתפתחות מראש הגדם, דבר שמאפשר להן התפתחות טובה יותר. ייתכן גם שגדם ארוך מאפשר פריצה של ניצנים רבים הנמצאים לאורכו דבר העלול לגרום לכך שהאנרגייה העומדת לרשות העץ תתחלק בין קורות רבות יותר וכתוצאה מכך הן תתפתחנה פחות טוב.
מתירוץ הגמרא על הסתירה בין דברי הברייתא ודברי רבי יהודה אנחנו לומדים שבקטע הגזע בין פני הקרקע וגובה ג' טפחים מצב הניצנים לא ברור. קשה לדעת מראש אם יש או אין ניצנים ולכן לגבי שביעית חובה להחמיר ולקצוץ בגובה פני הקרקע כדי להבטיח שלא יגדלו קורות ואילו לגבי מקח וממכר חובה לקצוץ בגובה ג' טפחים על מנת להבטיח את התחדשות השקמה.
סדן השקמה – לאחר הקציצה הראשונה של השקמה מתפתחים ניצני ההתחדשות מתחת לפני שטח הסדן במיקום נמוך יותר מאשר בבתולת השקמה ולכן די בהשארת שני טפחים.
קנים וגפנים – בניגוד לכל העצים הקודמים שבהם לא ניתן להבחין בניצני ההתחדשות לפני התפתחותם הרי שבקנים ובגפנים הניצנים בולטים גם במצב הרדום לכן רשאי קונה העץ לקצוץ אותו ובלבד שימנע מלקצוץ את הניצן (הפקק) הקרוב ביותר לקרקע על מנת לאפשר את התחדשות מניצן זה. בגפנים הניצן בולט והכוונה למבנה הנקרא בשפת החקלאים "עין". בקנים הכוונה לאיזור המחיצה המפרידה בין שני פרקי הקנה (ראה תמונה 6).
 |
.jpg) |
|
| תמונה 5. עוזרר קוצני | תמונה 6. קנה |
דקלים וארזים – בעצים אלו אין צורך להשאיר גדם מעל פני הקרקע משום שבכל מקרה אין עצים אלו מתחדשים. בלשון הרשב"ם: "לפי שאין גזעו מחליף - אם יניח ממנו חוץ לקרקע הואיל ונקצץ בראשו". הדקלים שייכים לחד פסיגיים והחלק הפעיל הוא בצמרת העץ (תמונה 4). בדרך כלל אין לדקל ניצנים התחדשות לאורך הגזע ומכאן גם צורתו המיוחדת: העלים מרוכזים בצמרת בלבד ואילו כל הגזע חשוף. גם הארזים, כרוב בני משפחתם האורניים, אינם מתחדשים. תופעה זו בולטת לאחר שריפות יער בה ניתן לראות התחדשות אורנים מזרעים בלבד ואילו עצי חורש אחרים מתחדשים מבסיסם.
כפי שראינו עד עתה ניצני ההתחדשות נמצאים בנקודות שונות על פני גזע העץ וענפיו בהתאם למינו. במיני צמחים שונים הניצנים נמצאים גם על פני השורשים דבר המתבטא בכך שלאחר ביטול ה"שלטון הקדקדי" פורצים מתוך הקרקע במקומות שונים סביב העץ גבעולים חדשים השייכים לאותו פרט שנקצץ. באופן זה נוכל להבין את דברי המשנה: "הקונה שני אילנות בתוך שדה חבירו, הרי זה לא קנה קרקע רבי מאיר אומר: קנה קרקע. הגדילו לא ישפה (יקצוץ), והעולה מן הגזע שלו, ומן השרשים של בעל הקרקע, ואם מתו אין לו קרקע" (בבא בתרא, פ"א ע"א). מפרש הרשב"ם: שלו - של בעל האילן דמגוף אילנות קאתי. של בעל הקרקע - דכיון דמתחת לקרקע יוצא מקרקעו גדל". מפרשת הגמרא את ההבדל בין העולה מן הגזע והעולה מן השורשים: "היכי דמי מן הגזע והיכי דמי מן השרשין? א"ר יוחנן: כל שרואה פני חמה זהו מן הגזע, ושאינו רואה פני חמה זהו מן השרשין" (בבא בתרא, פ"ב ע"א). קיימת אבחנה בין חלק העץ החשוף שהוא חלק מהגזע לבין החלק המוסתר בקרקע והשייך לשורש.
(1) לא ברור למה מתייחסים דברי הגמרא: "הכא במאי עסקינן בשאר מיני ארזים"? האם לדרשתו של רבי חייא בר לולייני או לברייתא בבא בתרא?
לעיון נוסף:
תמונות של עצי זית שהתפתחו מגרופיות במצגת "בעקבות משמרות הכהונה בגליל" שערך חנוך פלסר – שדה אליהו.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.