סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 


ואת החרוב שאינו מורכב, ואת בתולת השקמה – חרוב ושקמה

 

"מתניתין: המוכר את השדה, מכר את האבנים שהם לצרכה, ואת הקנים שבכרם שהם לצרכו, ... ואת החרוב שאינו מורכב, ואת בתולת השקמה אבל לא מכר לא את האבנים שאינן לצרכה ולא את הקנים שבכרם שאינן לצרכו ... ולא את החרוב המורכב ולא את סדן השקמה:" (בבא בתרא, ס"ח ע"ב).
"ואת החרוב שאינו מורכב ואת בתולת השקמה: אע"ג דאלימי ... ולא את חרוב המורכב ולא סדן השקמה: ואע"ג דקטיני" (בבא בתרא, ס"ט ע"א).


שם עברי: חרוב מצוי   שם באנגלית: Carob, Locust tree   שם מדעי: Ceratonia siliqua

שם עברי: שקמה   שם באנגלית: False Sycomore Fig   שם מדעי: Ficus sycomorus


נושא מרכזי: מה מייחד את החרוב המורכב וסדן השקמה כמשמעותים יותר מעצים אחרים?

המשנה ובעקבותיה הסוגיה עוסקים בהגדרת הדברים הנכללים בעת עסקה למכירת שדה כחלק מהשדה. לדוגמה: האבנים שהם לצורך השדה כלולים בעסקה גם אם לא נמכרו באופן מפורש. המשנה מתייחסת גם לשני העצים חרוב ושקמה ומחלקת בין חרוב מורכב לשאינו מורכב ובין סדן השקמה לבתולת השקמה. חרוב מורכב וסדן השקמה הם במעמד חשוב יותר ולכן נחשבים כנכס עצמאי שאינו נכלל במכר השדה. לפירושו של הרשב"ם: "ואת החרוב שאינו מורכב - דהיינו בבחרותו אבל כשמזקין ומתגבר מרכיבין אותו ויש לו שם בפני עצמו ולא בטיל לגבי שדה אבל כל שאר אילנות בכלל שדה. בתולת השקמה - בבחרותה קודם שנחתכו ענפיה אבל כשמזקין וגדל הרבה קוצצין הענפים ובאים אחרים במקומן ונקרא סדן השקמה טרונ"ה בלע"ז: מהמשך הגמרא: "ואת החרוב שאינו מורכב ואת בתולת השקמה: אע"ג דאלימי ... ולא את חרוב המורכב ולא סדן השקמה: ואע"ג דקטיני" משתמע שאין משמעות לגדלם של העצים אלא רק להיות החרוב מורכב והשקמה במצב של "סדן". צמד העצים שקמה וחרוב מופיע הן כצמד ולפחות החרוב כבודד בהקשר של גודלם והשפעתם על הסביבה. במסכתנו (בבא בתרא, כ"ז ע"ב) הוזכרו השקמה והחרוב כיוצאי דופן מבחינת כמות הצל שהם מטילים על סביבתם. אך, כאמור, הגורם הרלוונטי לסוגיה הנוכחית איננו רק הגודל של העץ אלא חשיבותו כמשאב כלכלי. רק לחרוב מורכב ולסדן השקמה יש ערך כלכלי משמעותי ולכן רק במצב זה הם נחשבים כנכס עצמאי ביחס לשדה שסביבם. השאלה העולה היא במה שונה חרוב מורכב מחרוב שאיננו מורכב ובתולת השקמה מסדן השקמה?

פעולת ההרכבה נפוצה כמעט בכל עצי הפרי ומטרתה לשפר את איכותו של העץ על ידי כך שמחברים "רוכב" שנלקח מעץ פרי רצוי ומאחים אותו עם "כנה" שהיא עץ המתאים לתנאי הקרקע ותנאי האקלים אך בעל פירות שאינם רצויים. באופן כזה ניתן "להנדס" עץ מושלם. עץ בעל פירות רצויים המותאם לסביבה הספציפית ויכול להמשיך להיות פורה שנים ארוכות.

בשרטוטים להלן נפרט את דרך ההרכבה: הצמחים הדו-פסיגיים גדלים הן לגובה והן לרוחב כתוצאה מחלוקת תאים עובריים המתמיינים תוך כדי כך לסוגי תאים שונים הבונים את רקמות הצמח. התאים העובריים בעלי יכולת החלוקה הנמצאים בקצוות הענפים ובחיקי העלים נקראים לפי מיקומם ניצנים קודקודיים וניצנים חיקיים. הניצנים הקודקודיים אחראים לגידול הצמח לגובה ואילו מהניצנים החיקיים מתפתחים ענפים חדשים ופרחים. התעבות הצמח מתבצעת על ידי רקמת תאים עובריים הממוקמת בהיקף הצמח ונקראת רקמת הקמביום. בחתך שאנחנו מבצעים בעץ, הקמביום נראה כשכבה דקה בצבע ירוק. כאשר תאי הקמביום מתחלקים הם מתמיינים כלפי פנים לתאי עצה וכלפי חוץ לתאי שיפה. העצה אחראית להעביר את המים והמינרלים מהקרקע אל העלים ואילו השיפה מעבירה את תוצרי הפוטוסינתיזה מהעלים אל השורשים. תוך כדי חלוקה והתרחבות העץ משיר חלקי קליפה משום שההקליפה איננה גמישה.

בתהליך ההרכבה המטרה לאחות את הרוכב והכנה ואת דבר זה ניתן לעשות רק על ידי הצמדה של תאים עובריים כלומר להביא את הקמביום של הרוכב במגע עם הקמביום של הכנה. קיימות שיטות שונות לבצע את פעולה זו אך כאן נציג את אחת השיטות. מכינים יתידות של הרוכב על ידי חיתוך הקצה של ענף רצוי בשני מישורים אלכסוניים (ראה תמונה). יש לדאוג לכך שיהיו על הרוכב ניצנים רדומים שמהם יתפתחו הענפים החדשים. את הרוכב מכינים על ידי חיתוך אופקי של הגזע. נועצים את הרוכב המחודד בחריץ שנוצר על ידי פיסוק והרחקה של הקמביום מהשיפה בכנה. באופן זה מתחברים הקמביום של הכנה והרוכב ומסוגלים להתאחות בהמשך.

מקובל לקשור את הקצה העליון של הכנה בסרט בידוד על מנת למנוע את קריעת הקליפה בעת נעיצת הרוכב. יש גם צורך לאטום את החלקים החשופים כדי למנוע התייבשות (ראה תמונה). בעצי פרי נשירים ההרכבה מתבצעת לקראת סוף החורף כאשר הרוכב נשמר לקראת ההרכבה במקרר על מנת שלא יתעורר מתרדמת החורף לפני ההתאחות ואילו על הכנה להיות קרובה להתעוררות. באופן כזה הכנה מתעוררת ראשונה ומתחילה לאחות את הרוכב שבשלב זה עדיין רדום, איננו זקוק למים ואין סכנה שיתייבש. בהרכבה מוצלחת על הרוכב להתעורר רק לאחר שהוא כבר התאחה עם הכנה.



מימין - טכניקת ההרכבה - ניתן לראות את עמדת הרוכב לפני תחיבתו לקמביום.  משמאל - רקמות גזע העץ בחתך רוחב        
 

   
עץ תפוח מורכב - על מנת להגדיל את סיכויי ההצלחה מרכיבים כמה רוכבים ולאחר מכן משאירים רק אחד מהם.   עץ הדר מורכב – ניתן להבחין בבירור בגבול שבין הרוכב לכנה.
 


ניתן לפרש שרק חרוב מורכב הוא בעל ערך כלכלי משמעותי משתי סיבות:

א. המין חרוב כולל זנים שונים שרק חלקם מניב פירות ראויים למאכל אדם. ניתן ללמוד זאת גם מדברי הרמב"ם (מעשר שני, פ"א ה"ג): "והחרובין אף ע"פ שחנטו פירותיהן קודם ט"ו בשבט מתעשרין להבא הואיל ומתעשרות מדברי סופרים. יראה לי שאין הדברים אמורין אלא בחרובי צלמונה וכיוצא בהן, שאין ראויין למאכל רוב האדם, והן הן שמתעשרות מדברי סופרים, אבל שאר החרובין יראה לי שהן כשאר פירות האילן". הרכבה זאת כוללת נטילת רוכב מאחד מזני החרובים הרצויים והרכבתו על חרוב מזן ירוד או על עץ שנבט מזרע שטיבו לא ידוע משום שעדיין לא התחיל להניב. להרכבה יש יתרון נוסף משום שהיא מקצרת את זמן ההמתנה להנבה. בדרך כלל העץ מתחיל להניב 5-6 שנים לאחר ההרכבה.

ב. ייתכן וקיימת סיבה נוספת לצורך להרכיב שבגללה קיים הבדל כה גדול בין החרוב המורכב לשאיננו מורכב. בחרובים קיימים שלושה טיפוסים מבחינה מינית: עצי זכר, עצי נקבה, עצים הנושאים פרחי זכר, פרחי נקבה ופרחים אנדרוגיניים. עצי הזכר פורחים בעונות שונות ולכן יש צורך להתאים בין עונות הפריחה של עצי הזכר ועצי הנקבה. האבקת החרוב מתבצעת על ידי רוח וחרקים. החקלאי מעוניין לגדל בעיקר עצי נקבה אך עליו לדאוג שבסביבה הקרובה יהיה גם עץ זכר הפורח בעונה המתאימה להאבקת עצי הנקבה שבמטע שלו. כאשר העץ עדיין צעיר לא ניתן לדעת מהו זוויגו ויש צורך להמתין שנים רבות (במדרש 70 שנה?). לעצים מורכבים יש חשיבות רבה מאד במצבים הבאים: א. הנוטע לא יודע מה זוויגו של העץ ועל מנת להיות בטוח, בפרק זמן קצר, שהעץ הוא עץ נקבה הוא הרכיב על עץ אלמוני ענף מעץ נקבה. ב. העץ נשוא סוגייתנו הוא עץ הזכר היחיד הקיים בסביבה ופורח בעונה המתאימה לעצי הנקבה מסביבו ולכן חשיבותו לבעליו עצומה. אם מכר שדה שלידה יש לו מטע חרובים שכולם נקבות, ובשדה הנמכרת עומד חרוב הזכר היחיד שהיה לו, הרי שבוודאי בסתם לא התכוון למוכרו. מנין לו לדעת מה יעשה הקונה בעץ זה?

ולגבי השקמה: פירות השקמה נחשבו לפירות נחותים ולכן העץ לא נחשב לעץ פרי בעל חשיבות, ועיקר שימושו היה לקורותיו. האדם בזמן המשנה והתלמוד הכיר את הפיסיולוגיה של השקמה וידע כיצד להביא אותה לייצר קורות רבות וישרות במהירות במקום לייצר גזע אחד עבה המתפתח לאט. כידוע לכל עץ יש צורה אופיינית ובמקרים רבים ניתן לזהות עצי בר ואף עצי פרי מרחוק רק על פי המבנה הכללי שלהם. לדוגמה קשה שלא לזהות במבט מרחוק את שיטת הסוכך. מבנה העץ מבוקר על ידי הורמוני צמיחה המרוכזים בחלקים העליונים של העץ ובעיקר בצמרת. הורמונים אלו מבקרים את אופן חלוקת התאים ובעקבות כך את אופן התפצלות הענפים. אחד או יותר מההורמונים המופרש מהצמרת משפיע על עיכוב התפתחותם של ענפים חדשים, כאשר התוצאה היא, התפתחות העץ כלפי מעלה ללא פריצה של ענפים צדדיים. לתופעה אנו קוראים "שלטון קודקדי". בעלי מטעים המעוניינים לגרום לפריצה של ענפים רבים גוזמים ענפים מרכזיים או מכופפים את הענפים כלפי מטה. הדבר גורם לשינויים בריכוזי ההורמונים המווסתים ובעקבותם מתפתחים ענפים רבים. כאשר אנו רואים עץ שבמקום לפתח גזע מרכזי אחד מפתח גזעים רבים קרוב לוודאי שעבר כריתה שבעקבותיה הוסר ה"שלטון הקודקודי".

עץ שקמה שלא טופל מפתח גזע מרכזי בלבד המתפתח באופן איטי. הקצב נקבע על ידי העובדה שכל האנרגייה של העץ מושקעת בגזע בודד בעל היקף רחב מאד. לגזע כזה אין שימוש בסדרי גודל קצרים יחסית של זמן. לבעל השקמה עדיף לקצוץ אותה ולסלק את ה"שלטון הקודקודי". התוצאה היא התפתחות גזעים רבים בצורת קורות במשך זמן קצר יחסית. החלק הנותר לאחר גדיעת העץ נקרא "סדן השקמה" ויש לו משמעות כלכלית רבה יותר. לאחר שהתפתחו הקורות לאורך הרצוי ניתן לקצצן ולהמתין שנים נוספות להתחדשות קורות נוספות. בתמונה להלן ניתן לראות שקמה בעלת גזעים רבים ודקים יחסית לאחר שעברה כריתה. ה"סדן" עצמו איננו נראה בתמונה משום שכוסה בחול.

על דרך התנהלות זו אנו לומדים מהמשנה: "המקבל שדה מחבירו לשנים מועטות, לא יזרענה פשתן ואין לו בקורות שקמה, קיבלה הימנו לשבע שנים, שנה ראשונה יזרענה פשתן ויש לו בקורות שקמה: גמרא: אמר אביי בקורות שקמה אין לו בשבח שקמה יש לו, ורבא אמר: אפילו בשבח שקמה נמי אין לו" (בבא מציעא ק"ט ע"א). מפרש רש"י: ואין לו בקורות שקמה - עץ סרק הוא, וקוצצין ענפיו לקורות הבנין, והן חוזרין וגדילין, ופחות משבע שנים אין נעשות קורות, הלכך, קיבלה לפחות משבע שנים לא יקוץ קורות שבה, דלאו אדעתא דקורות נחית, דבשנים מועטות אינם חוזרים לקורות, אבל קיבלה לשבע שנים, שנה ראשונה זורעה פשתן, וקוצץ שנה ראשונה שקמה שבה. רע"ב על משנה זו (ב"מ פ"ט מ"ט) מגדיר באופן שונה את השקמה ובאופן דומה למה שמקובל עלינו: "ואין לו בקורת שקמה - עץ תאנה של יער הוא, וקוצצים ענפיו לקורות הבנין, והם חוזרים וגדלים וכו'". אכן השקמה כמו התאנה קרובתה הם מינים השייכים לסוג פיקוס. ניתן ללמוד מהמשנה את קצב קציצת הקורות. גם כאן ניתן לראות שמדובר בתהליך מחזורי.
 

   
סדן השקמה - ניתן לראות את פריצת הגזעים הרבים. הסדן עצמו כוסה על ידי חולות נודדים   שקמה – מבט מקרוב         צילם: דביר זמירי

 

שקמה וחרוב בתלמוד

"מתניתין: אילן שהוא נוטה לשדה חבירו, קוצץ מלא המרדע על גבי המחרישה, ובחרוב ובשקמה כנגד המשקולת. בית השלחין, כל האילן כנגד המשקולת ... בית השלחין אבא שאול אומר: כל האילן כנגד המשקולת מפני שהצל רע לבית השלחין" (בבא בתרא כ"ז ע"ב).

המשנה מבחינה בין עצים שונים ביחס לנזק שהם גורמים לשדה סמוך וכן מבחינה בין סוגי שדות. בדרך כלל אין צורך לקצוץ את ענפי האילן הנוטה לשדה חבירו אלא רק בשיעור "מלא המרדע על גבי המחרישה". לפירוש רש"י מרדע הוא מלמד הבקר וצריך לקצוץ באופן שענפי העץ לא יפריעו לחרישה בשדה הסמוך. אין איסור להשאיר ענפים גבוהים גם אם הם נוטים לשדה השכן. לעומת זאת בחרוב ובשקמה צריך לקצוץ "כנגד המשקולת". לפירוש רש"י הכוונה שצריך לקצוץ את כל הענפים הנוטים לשדה בעזרת אנך העולה מגבול השדה ולמעלה. גם ענפים גבוהים שאינם מפריעים צריך לקצוץ. טעם ההבדל הוא על פי דברי הגמרא: "מפני שהצל רע לבית השלחין". המיוחד בחרוב ושקמה על פי דברי רש"י: "החרוב והשקמה - שצילם מרובה וקשה לשדה". רש"י מייחס לחרוב והשקמה צל רב אך איננו מפרט מה הסיבה לייחודם. באופן ראשוני ניתן לשער שכוונתו לכך שמדובר בעצים גדולים בהשוואה למיני עצים אחרים. השאלה העולה היא האם אין עצים גדולים נוספים שהיו בארץ כמו התאנה?
התשובה לשאלה נעוצה לדעתי בפנולוגיה(1) של החרוב והשקמה. בניגוד לתאנה, למשל, שהיא עץ נשיר בשלכת בחורף הרי שהן החרוב והן השקמה הם ירוקי-עד ולכן מטילים צל כל השנה. התאנה איננה מצלה בחורף ולכן השפעתה השלילית על הצמחים השכנים קטנה יותר. בתקופת החורף יש חשיבות רבה יותר בקליטת אור שמש שהרי כמות ימי השמש בחורף קטנה מאשר בעונות האחרות. חשיבות האור לצמחים היא קריטית משום שבעזרת האור הצמחים מייצרים את הסוכרים מדו-תחמוצת-הפחמן ומים תוך שחרור חמצן (הטמעה – פוטוסינתיזה). בבית השלחין נאסרו כל האילנות כנגד המשקולות משום שבבית השלחין צפיפות הצמחים גדולה יותר והאינטנסיביות של הגידול רבה יותר לאורך כל השנה ולכן יש חשיבות רבה יותר לאור. כאן גם הפחתה מעטה בכמות האור גורמת לנזק רב.

תצפית בפארק השרון ביום חורף מאפשרת להדגים את ההבדל בין עץ נשיר לירוק-עד באופן דרמטי [ראה במאמר על "החרוב והשקמה כנגד המשקולת" (בבא בתרא כ"ז ע"ב)]. בסיור זה צילמתי זה ליד זה אלון תבור שהוא עץ נשיר (כדוגמת התאנה) וחרוב שהוא ירוק-עד. ניתן לראות יפה שמתחת לאלון התבור מתפתחים היטב שיחים גבוהים של אלת המסטיק ואילו מתחת לחרוב, באופן מוחלט, אין התפתחות של שיחי אלת המסטיק. ההבדל נעוץ בכך שלאלת המסטיק אין אפשרות להתפתח בצל התמידי מתחת לחרוב ואילו התקופה הקצרה שבה נמצא אלון התבור בשלכת די בה כדי לספק די אור להתפתחות שיחי האלה. ניתן להניח שגם גידולי השדה (כמו אלת המסטיק) לא יתפתחו היטב מתחת לצילם של החרוב והשקמה. כוונת רש"י באמרו על החרוב והשקמה "שצילם קשה", אם כן, איננה רק בגלל גדלם אלא גם בגלל היותם ירוקי עד.


 

חרוב
 



(1) פנולוגיה - מקצב הפעילות השנתי.

 

 

לעיון נוסף:

שקמה באתר צמח השדה 
חרוב מצוי באתר צמח השדה

 פורטל הדף היומי:

ובחרוב ובשקמה חמשים אמה



א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר