סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

אפשר הוא בגובתא דקניא - קנה מצוי

 

"בעו מיניה מרב ששת: מזוזה על מי? מזוזה? האמר רב משרשיא: מזוזה חובת הדר היא! אלא מקום מזוזה על מי? אמר להו רב ששת: תניתוה, דבר שאין מעשה אומן השוכר עושהו, והאי נמי לאו מעשה אומן הוא, אפשר הוא בגובתא דקניא" (בבא מציעא, קב ע"א).

פירוש: בָּעוּ מִינֵּיהּ [שאלו אותו] את רַב שֵׁשֶׁת: מְזוּזָה עַל מִי חובה לעשותה, האם על המשכיר, או על השוכר? ותוהים: מְזוּזָה?! הָאָמַר [הרי אמר] רַב מְשָׁרְשִׁיָּא: מְזוּזָה חוֹבַת הַדָּר הִיא; שמוטלת המצווה על האדם הדר בדירה, ובוודאי שחייב בה השוכר. אֶלָּא השאלה היתה: החובה להכין מָקוֹם כדי להכניס בו מְזוּזָה עַל מִי? אָמַר לְהוּ [להם] רַב שֵׁשֶׁת: הלא כבר תְּנִיתוּהָ [שניתם אותה] במשנתנו; שהרי שנינו בה: דָּבָר שֶׁאֵין הוא מַעֲשֵׂה אוּמָּן הַשּׂוֹכֵר עוֹשֵׂהוּ, וְהַאי נַמִי לָאו [וזה גם כן לא] מַעֲשֵׂה אוּמָּן הוּא, שהרי אפשר שהשוכר הוא שיעשה מקום למזוזה, וכגון בְּגוּבְתָא דְּקַנְיָא [בקנה] ושם יכניס את המזוזה (באדיבות התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: קנה מצוי   שם באנגלית: Common Reed    שם מדעי: Phragmites australis


נושא מרכזי:  הקנה כ"בית מזוזה"

 
רב ששת מעלה כאפשרות להניח מזוזה ב"גובתא דקניא". מפרש רש"י: "בגובתא דקניא - ותולה אותה". "גובתא דקניא" הוא צינור העשוי קנה. כנראה שהכוונה לפרק של הקנה הסגור מצידו האחד על ידי מחיצת רוחב ואילו צידו השני נסתם על ידי מניח המזוזה. המונח "גובתא" במשמעות צינור או שפופרת מופיע פעמים רבות בגמרא. למשל בגמרא בברכות (ו ע"א) מתואר שימוש בצינור ברזל להכנת בקבוקון המיועד לשמור על אפר ששימש כ"סגולה" לצפות בשדים: "... וליקליה בנורא ולשחקיה ולימלי עיניה מניה, וחזי להו. ולשדייה בגובתא דפרזלא ולחתמיה בגושפנקא דפרזלא דילמא גנבי מניה ולחתום פומיה כי היכי דלא ליתזק"(1). מפרש רש"י: "גובתא דפרזלא - קנה חלול של ברזל". בקבוקון העשוי נחושת שימש לאחסון תרופה לקדחת: "... וכי חזי שומשמנא גמלא דדרי מידי, לישקליה ולישדייה בגובתא דנחשא, וליסתמיה באברא וכו'"(2) (שבת, סו ע"ב). "גובתא" במשמעות צינור מוזכר גם כאשר מדובר בגוף בעלי חיים: "ההיא גובתא דהוה נפקא מבי כסי להובלילא, סבר רב אשי למיטרפה, א"ל רב הונא מר בר חייא לרב אשי: כל הני חיוי ברייתא הכי אית להו"(3) (חולין, נח ע"ב).

תוס' (בבא מציעא, קב ע"א) מוכיח מדברי רש"י שהצורך בשפופרת המזוזה הוא על מנת לאפשר את תלייתה על משקוף הדלת באופן אנכי. לעומת זאת לפירוש ר"ת הסבור שמניחים את המזוזה באופן אופקי אין צורך בשפופרת שהרי ניתן להחדיר את המזוזה לתוך תעלה במשקוף. לשיטה זו מניחים את המזוזה בשפופרת רק על מנת לשמור עליה מפני לחות:

"בגובתא דקניא - מכאן נראה כמו שפירש רש"י במנחות (דף לג.) שמניחין המזוזה מעומד לכן צריך גובתא דקנה שלא תפול אבל לפר"ת שמניח אותה מיושב כמו ספר תורה מונח בארון ולא מעומד ובמנחות (שם) נמי עשאה כמין נגר פסולה והיינו מעומד דשילהי המוכר פירות (ב"ב דף קא. ושם) אמר על כמין נגר היינו קבורת חמור משמע במעומד קאמר ואם כן גובתא דקניא למה לי ויש לומר שלא תכלה מלחלוחית הכותל".

הריטב"א (שם) מתייחס לאופן חיבור המזוזה למשקוף (מזוזה):

"דאפשר בגובתא דקניא. פרש"י ז"ל ותולה אותה, והקשו בתוס' [ד]בפ' הקומץ (ל"ב ב') [אמרינן] תלאה במקל פסולה, ויש מתרצין דההיא בשלא הכניסה בתוך הקנה, והנכון דהכא הכי קאמר אפשר בגובתא דקניא שיקבענה שם במסמרים או בסיד ואינו צריך לחזק בתוך המזוזה".

 

בית מזוזה מובנה (built-in)

לאחר שלמדנו בסוגייתנו על "בית מזוזה" חיצוני העשוי משפופרת קנה הרי שבמסכת מנחות (לג ע"ב) אנו פוגשים בית מזוזה מובנה בתוך משקוף העשוי מקנה: "תנא: העמיד לה מלבן של קנים, חותך שפופרת ומניחה. אמר רב אחא בריה דרבא: לא שנו אלא שהעמיד ולבסוף חתך והניחה, אבל חתך והניח ולבסוף העמיד פסולה, תעשה ולא מן העשוי". מפרש רש"י: "מלבן של קנים - שלא מצא מזוזות עץ ועשה צורת פתח של קנים. מלבן מזוזה סף. חותך - חתיכה מאחד הקנים שהן חלולים ויתן המזוזה באותו מקום חתך. אבל חתך בשפופרת - והניח מזוזה בתוכה ואחר כך העמיד המלבן בצידה, לא, משום תעשה ולא מן העשוי" (ראו עוד ב"הרחבה").
 

        
תמונה 1. חישת קנים – עינות צוקים   תמונה 2. מפרק קנה – מקום חיבור העלה

  

הרחבה

הקנה המצוי הוא צמח רב שנתי ממשפחת הדגניים המתנשא לגובה של 3-5 מ'. הוא מאכלס בעיקר גדות נחלים ובתי גידול לחים אחרים. בארץ קיים מין קרוב לקנה המצוי הנקרא עבקנה והחולק עם הקנה מאפיינים רבים. נראה שחז"ל לא הבדילו ביניהם והתאורים הרבים במקורות מתאימים לשניהם. על ההבדלים בין הקנה והעבקנה ראה בערך "קנה מצוי" באתר "צמח השדה".

הקנה המצוי נושא על גבעוליו (קניו) הארוכים והזקופים עלים מוארכים הערוכים בשני טורים, אך לעיתים כל העלים בחצי העליון של הגבעול נוטים לצד אחד ומעניקים לו מראה של דגל. הקנה כשמו הוא בעל גבעול בצורת מקל חלול לאורך פרקיו. המפרקים סתומים על ידי חומר רך וספוגי הנקרא במשנה בשם ככיי. שני המאפיינים האחרונים (הגבעול החלול והמפרקים הסתומים) החשובים לענייננו מוזכרים גם בסוגיות אחרות. המשנה (מנחות, צו ע"א) מתארת את האופן בו נתמכו הקנים שנשאו את הלחמים על השולחן ואת מבנה הקנים: "ארבעה סניפין של זהב היו שם, מפוצלין מראשיהן שהיו סומכין בהם, שנים לסדר זה ושנים לסדר זה, וכ"ח קנים כחצי קנה חלול, ארבעה עשר לסדר זה וארבעה עשר לסדר זה". מפרקי הקנה סתומים כפי שאנו לומדים מהמשנה בכלים (פי"ז מי"ז): "... מחצלת קנים ושל חלף טהורה, שפופרת הקנה שחתכה לקבלה טהורה עד שיוציא את כל הככיי". מפרש הרמב"ם במקום: "וכל הככיי – רצה לומר כל מה שבתוכו מהמוח הלבן אשר תמצאו בתוך הקנה, וכאשר יחתכו אותה לשום בה כחול או דומה לו והוציאו כל מה שבתוכו הוא מכלל כלי עץ המקבלים ויטמאו ויטהר במקוה. ודע שהקנה בכללו קודם שיעשה בו דבר מזה לא יטמא אפילו מדרבנן לפי שאינו כלי וכו'".

המבנה הנבוב של הדגניים בכלל והקנה בפרט מפחית את משקלם ומאפשר להם לעמוד זקופים. בנוסף לכך קיימים תאים מעובי דפנות רבים בסמוך להיקף הגבעול וצרורות צינורות הובלה המחזקים את הגבעול ומאפשרים לו לעמוד בפני רוחות מבלי להשבר. פתרונות אלו הכרחיים משום שהדגניים החד פסיגיים אינם יכולים לייצר גזע מעובה (ראה במאמר "כל שעולין לו בחבל"). המבנה המפרקי קשור להופעת העלים ולמעשה כל מפרק עטוף בנדן של עלה (ראה בתמונה) ובו מתחברים צינורות ההובלה של העלה לצינורות ההובלה של הגבעול כולו.

בעת העתיקה, ובעולם השלישי אף עד היום, יש לקנה חשיבות כלכלית רבה. הוא משמש לבניית בקתות וגדרות, משמש לקליעת מחצלות, סלים וכד'. הוא שימש להכנת קולומוסים לכתיבה וכסמוכות לגפנים ועצים צעירים. בסוגייתנו מתואר השימוש בקנה לצורך הכנת מסגרת הפתח. מפרש כאן רש"י: "מלבן של קנים - שלא מצא מזוזות עץ, ועשה צורת פתח של קנים, מלבן מזוזה סף". על מנת לקבוע מזוזה ניתן היה לחתוך פתח באחד המפרקים וליצור צורת שפופרת ולהניח בה את המזוזה: "חותך שפופרת ומניחה". המבנה המפרקי מאפשר לקבוע את המזוזה במקומה משום שהקנה איננו חלול לכל אורכו דבר שהיה גורם לנפילת המזוזה עד לקצה התחתון של הקנה.

השפופרת היא כנראה גליל נבוב או צינור. כך מוצאים אנו כאן לגבי הנחת המזוזה וכפי שמצאנו במשנה בכלים (לעיל) בעת בניית כלי איחסון. בשפופרת הקנה הניחו את מי אפר הפרה: "שפופרת שחתכה לחטאת, רבי אליעזר אומר יטביל מיד, רבי יהושע אומר יטמא ויטביל" (פרה, פ"ה מ"ד). מפרש תוי"ט: "שפופרת - פירש הר"ב של קנה. וכשהוציא כל הככי שבה. דאז מקבלת טומאה כדתנן בספי"ז דכלים". השפופרת היתה צינור שחיבר בין שני גופי מים (מקוואות, שקתות וכו'): "שתי שקתות שבאבן אחת קדש אחת מהם המים שבשניה אינן מקודשין. היו נקובות זו לזו כשפופרת הנוד וכו'" (פרה, פ"ה מ"ח). רע"ב: "כשפופרת הנוד - כמין קנה שנותן על פי הנוד שבו מריקים היין או המים בתוך הנוד וכו'". הקנה החלול היה מקום מחבוא מוצלח למטבעות כמסופר בגמרא בנדרים (כה ע"א) על "קניא דרבא". יש הגוזרים את שמו של השופר בעל המבנה הצינורי והחלול מהשם שפופרת. קליפת ביצה חלולה שימשה ככלי איחסון לשמן: "לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וימלאנה שמן ויתננה על פי הנר בשביל שתהא מנטפת וכו'" (שבת, פ"ב מ"ד).
 

          
 תמונה 3. פרק קנה - קטע הקנה שבין  שני הפסים הכהים    תמונה 4. פרק קנה  בחתך אורך - בקצוות הפרק נראים המפרקים הקשים

 

           
תמונה 5. ככי - הרקמה הספוגית בחלל הקנה   תמונה 6. המפרק הקשה בחתך רוחב

 


(1) פירוש: וְלִיקְלֵיהּ בְּנוּרָא, וּלְשַׁחֲקֵיהּ, וְלִימְלִי עֵינֵיהּ מִנֵּיהּ, וְחָזֵי לְהוּ [יביא שליית חתולה שחורה בת שחורה, בכורה בת בכורה, וישרפנה באש, וישחקנה, וישים וימלא עיניו ממנה, וכך יראה אותם]. וצריך הוא להיזהר באותו אפר, וְלכן לְשַׁדְיֵיהּ בְּגוֹבְתָא דְּפַרְזְלָא, וּלְחַתְּמֵיהּ בְּגוּשְׁפַּנְקָא דְּפַרְזְלָא, דִּילְמָא גָּנְבִי מִנֵּיהּ, וְלַחֲתוֹם פּוּמֵיהּ [וישימנה בשפופרת ברזל, ויחתמנה בחותם ברזל, שמא יגנבו ממנו, המזיקים, ויחתום פיה] של השפופרת, כִּי הֵיכִי [כדי] שלא לִיתַּזַּק [ינזק]. 
(2) פירוש: ... וְכִי חָזֵי שׁוּמְשְׁמָנָא גַּמְלָא דְּדָרֵי מִידֵי, לִישְׁקַלֵיהּ וְלִישַׁדְיֵיהּ בְּגוֹבְתָא דִּנְחָשָׁא, וְלִיסְתְּמֵיהּ בְּאַבָּרָא, וְלִיחֶתְמֵי בְּשִׁיתִּין גּוּשְׁפַּנְקֵי, וּלְבַרְזוֹלֵיהּ, וְלִידְרֵיהּ, וְלֵימָא לֵיהּ [וכאשר הוא רואה נמלה גדולה שנושאת דבר מה, יקחנה ויכניסנה בשפופרת של נחושת, ויסתמנה בעופרת וכו'".
(3) פירוש: ההיא גובתא דהוה נפקא מבי כסי להובלילא [מעשה בשפופרת של בשר, כעין מעי, שהיתה יוצאת מבית הכוסות להמסס], סבר [סבור היה] רב אשי למיטרפה [להטריף אותה]. אמר ליה [לו] רב הונא מר בר חייא לרב אשי: כל הני חיוי ברייתא הכי אית להו [כל בהמות הבר כך יש להן], 

 

לעיון נוסף:

פורטל הדף היומי:  "עלי קנים ועלי אגוזים כשירה";  "מרובין כחושים של קנה
קנה מצוי באתר צמח השדה

 


א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 



כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר