טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

כמצולה שאין בה דגים – דגים

"וישאלום. אמר רבי אמי: מלמד, שהשאילום בעל כרחם. איכא דאמרי: בעל כרחם דמצרים, ואיכא דאמרי: בעל כרחם דישראל. מאן דאמר בעל כרחם דמצרים דכתיב ונות בית תחלק שלל; מאן דאמר בעל כרחם דישראל משום משוי. וינצלו את מצרים. אמר רבי אמי: מלמד שעשאוה כמצודה שאין בה דגן. וריש לקיש אמר: עשאוה כמצולה שאין בה דגים" (ברכות, ט ע"ב). 

פירוש: בענין שלל מצרים המסופר בפסוק "וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים" אמר ר' אמי: מלמד שהשאילום בעל כרחם. אך נחלקו הדעות מי אלה שעשו זאת בעל כרחם. איכא דאמרי [יש שאומרים] בעל כרחם של המצרים, ואיכא דאמרי [ויש שאומרים] בעל כרחם של ישראל. ובעלי שתי הדעות מביאים סימוכין לדבריהם. מאן דאמר [מי שאומר] בעל כרחם של המצרים דכתיב [שכן נאמר] בפרק המתאר את יציאת מצרים "ונות בית תחלק שלל" ששאלה זו ששאלה אשה ("נות בית") מאת רעותה היתה בעצם "שלל" הניטל בעל כרחו של אויב. ומאן דאמר [מי שאומר] כי היה זה בעל כרחם של ישראל - משום משוי (טורח המשא), שסברה היא שמן הסתם לא חפצו בני ישראל להעמיס על עצמם משא רב בדרך להמשכו של פסוק זה "וינצלו את מצרים" ניתנו כמה פירושים. אמר ר' אמי כי נרמז כאן שעשאוה כמצודה שאין בה דגן, וריש לקיש אמר, הרמז שבפסוק כך הוא: עשאוה כמצולה בים שאין בה דגים (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ). 
 

שם עברי: דגים   שם באנגלית: Fish   שם מדעי: Holostei

שם נרדף במקורות: ביניתא, נונא


נושא מרכזי: מהי מצולה שאין בה דגים?

לנושאים נוספים העוסקים בדגים - הקש/י כאן.

נקדים את פירוש ה"תורה תמימה" (הערות, שמות, יב הערה רי"ח) למשמעות המילה "וינצלו": "שניהם (רבי אמי וריש לקיש, מ.רענן) דורשים המלה וינצלו שאינה מצויה, ודריש ר' אמי כמצודה זו שפורשין לצוד עופות, אין בה דגן אין עוף נפנה אליה, ואף על פי דכתיב וינצלו בכל זאת דריש מלשון ניצודה, יען כי למ"ד מתחלפת בדל"ת מפני שהם ממוצא אחד, וריש לקיש דריש כמצולה שאין בה דגים, ולדעת שניהם הוי הפירוש וינצלו מלשון ריקות". את מהות ה"מצולה" מפרש רש"י: "כמצולה שאין בה דגים - כמו מצולות ים, כלומר: בתוך התהום אין מצויין דגים, אלא על שפת הים היכא דאיכא מזון". בשורות הבאות אנסה לתאר את הידוע לנו על תפוצת הדגים לאורך חתך המייצג את עומק המים מפני הים ועד עומקו המקסימלי (תמונה 1).

מקובל לחלק את גוף המים באוקיינוסים ובימים לאיזורים לפי עומקם. השכבה העליונה הרדודה ביותר נקראת השכבה האפיפלגית (epipelagic zone). היא משתרעת מפני הים ועד עומק של 200 מ'. עומק המדף היבשתי  אינו עולה בדרך כלל על עומק השכבה האפיפלגית. השכבה האפיפלגית מקבילה במידה רבה לאזור הפוטי - האזור המואר במים שבו עוצמת האור מספיקה לפוטוסינתזה. ככל שהמים צלולים יותר והשמש נמצאת בזווית קרובה יותר ל – 90 מעלות יחסית לפני המים כך גדל העומק שבו האור חודר והעומק שבו הפוטוסינתזה מתרחשת. האיזור הפוטי יכול להגיע עד עומק של 200 מטרים במים צלולים באוקיינוס העמוק. הוא מופחת ל – 4 מטר באיזורים של מדף היבשת, ול - 15 מטר באיזורים של מים חופיים. השכבה האפיפלגית מאכלסת את רוב יצורי הים.

אמנם עוצמת האור החודר למים הולכת ויורדת ככל שמעמיקים אך ברוב שטח האוקיינוסים היא מספיקה כדי לקיים מארג מזון עשיר יחסית. האור החודר מאפשר את התפתחותן של אצות חד-תאיות ורב-תאיות (ייצור ראשוני) שמהן ניזונים בעלי חיים. בבסיס שרשרת המזון עומד הפלנקטון המורכב מפיטופלנקטון (פלנקטון צמחי) הנאכל על ידי הזואופלנקטון. הפלנקטון נאכל על ידי בעלי חיים גדולים יותר בעיקר דגים והם מצידם משמשים מזון לבעלי חיים גדולים מהם. קיימים גם בעלי חיים גדולים הניזונים ישירות מהפלנקטון על ידי סינון דוגמת לוויתני המזיפות.

גם אם רש"י לא התכוון לכך הרי שניתן לייחס את דבריו "על שפת הים היכא דאיכא מזון" לכל האזור הפוטי המאפשר קיום לעיקר הביומסה של להקות דגי המאכל ולא רק לדגים הנלכדים בסמוך לקו החוף. על פי גישה זאת "שפת הים" איננה קו החוף בלבד אלא כל שכבת המים העליונה של גוף המים. הדגים החיים בשכבת מים זו אינם גלויים לעין האדם וכך מובנים טוב יותר דברי רבי יוסי ברבי חנינא (ברכות, כ ע"א): "וידגו לרב בקרב הארץ מה דגים שבים מים מכסין עליהם ואין עין הרע שולטת בהם - אף זרעו של יוסף אין עין הרע שולטת בהם".

מתחת לאזור הפוטי אנו מגיעים לאיזור הא-פוטי (Aphotic zone) כלומר האזור החשוך. נוהגים לחלק את אזור זה לשכבות משנה שהראשונה בהן היא השכבה המזופלגית (mesopalegic) הנקראת גם "אזור הדמדומים" שעומקה 200 עד 1,000 מטרים. גם אזור זה עשיר בדגים אלא שמדובר בדרך כלל בדגים מוזרים למראה ובדרך כלל קטנים שאינם מקובלים כדגי מאכל. הקבוצות הבולטות הם האורנוניים והגונוסטומטיים. דגים אלו שוהים במהלך היום במעמקים ועולים בלילה לפני השטח לצורך אכילת פלנקטון. השכבה המזופלגית חשוכה כמעט לגמרי. היא מתחילה בעומק שאליו חודר רק 1% מהאור המגיע לפני המים ומסתיימת בחשכה מוחלטת. רבים מבין היצורים החיים בה מבצעים ביולומינסציה(1) באופנים שונים לצורך התמצאות ותקשורת תוך מינית. רמת הייצור הראשוני באזור זה נמוכה ביותר ובמקומה דרך התזונה החשובה באזור זה היא ניצול "שלג ימי" הנוצר מחלקיקי חומר אורגני הנושרים מכיוון האפיפלגיאל.

המקום הראוי ביותר להקרא "התהום" ש"אין מצויין דגים" נמצא בשכבות העמוקות יותר של האוקיינוס. אמנם ייתכן וניתן לכלול בו גם את האזור המזופלגי משום שכמעט אין בו דגי מאכל אך מאידך גיסא הוא עשיר במיני דגים שלהקותיהם מונות טריליוני פרטים. בסוג Cyclothone (שרטוט 2) למשל 13 מינים מאירים ובעלי זיפי פה. הם בדרך כלל באורך של כ – 6.5 ס"מ. סוג זה כולל יותר פרטים מאשר כל סוגי החולייתנים.

השכבה השלישית בטור השכבות היא השכבה הבתיפלגית (bathypalegic) שעומקה 1,000 עד 2,000 מטרים. בשכבה זו כבר אין כלל אור גם לא באזורי קו המשווה. בשל מיעוט המזון היצורים באזור זה קטנים יחסית וגופם מיועד לעמידה בלחץ רב. מתחת לשכבה הבתיפלגית משתרעת השכבה האביסלית (abyssalpalegic) או "איזור התהומות" שעומקה 2,000 עד 4,000 מטרים. הטמפרטורה באזור זה קרה ביותר ויש בה מעט בעלי חיים שהסתגלו ללחץ הרב ולמחסור בחום וחמצן. רבים מיצורים אלה הם חסרי חוליות מרחפים. מעט דגים ודיונונים המצליחים לעמוד בלחץ המים. עומק השכבה הבתיפלגית מקביל למעשה לעומק רוב שטחם של האוקיינוסים. השכבה העמוקה ביתר היא ההאדלית (hadalpalegic) שעומקה 4,000 עד 11,000 מטרים. שכבה זו קיימת בשקעים בקרקעית האוקיינוסים כמו למשל שקע מריאה שהוא הנקודה העמוקה ביותר בתבל. על קרקעית הים (Benthic) ישנם מספר מועט מאוד של יצורים חיים, הצריכים לחכות זמן רב לארוחה משביעה משום שאפילו שלג ימי לא מגיע אליה. מרבית היצורים בקרקעית הם קווצי עור שונים, חסילונים, חלזונות ותמנונים. מעט מאוד דגים חיים בהם. בכמה אזורים ישנם נביעות געשיות בהם מתקיימות חברות מיוחדות, בעיקר של תולעי צינור גדולות ושל מיני סרטנים הניזונים מבקטריות.
  

תמונה 1. שכבות המים באוקיינוס       מקור:		תמונה 2.  הסוגים במשפחת הגונוסטומטיים    מקור:

(1) ייצור ופליטת אור על ידי אורגניזם חי כתוצאה מריאקציה כימית שבה אנרגיה כימית הופכת לאנרגיית אור. 


 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.