מָקוֹם מְשַׁכֵּחַ מָקוֹם מַחְכִּים
סנהדרין קט ע"א
"אמר רב: אויר מגדל (בבל) מְשַׁכֵּחַ (רש"י: שכן נגזר על אותו מקום שישכח ולכך הם עצמם שכחו את לשונם).
אמר רב יוסף: בבל ובורסיף (מקום שכן לעיר בבל) סימן רע לתורה (רש"י: מפני שעומדים באויר המגדל).
מאי בורסיף? (בּוּר מן הספר. ערוך) - אמר רבי אסי: בור שאפי (בור ריק)".
כשם שקיים מקום המשכיח את התורה, קיים גם מקום שמחכים בתורה, כמו שאמרו במסכת בבא בתרא דף קנח ע"ב:
"כי סליק רבי זירא, קם בשיטתיה דרבי אילא, קם רבה בשיטתיה דרבי זירא. אמר רבי זירא, שמע מינה: אוירא דארץ ישראל מחכים".
רבי זירא למד זאת מנסיונו האישי.
גם רב אפשר שלמד זאת מנסיונו, כדלעיל במסכת סנהדרין דף פב ע"א: "אינשייה רב לגמריה". והיה זה בשיחתו עם רב כהנא, לאחר ירידתו לבבל (ראה מסכת בבא קמא דף קיז ע"א).
גם את דברי רב יהודה אמר רב: "קללת חכם, אפילו על חנם היא באה" (מסכת סנהדרין דף צ ע"ב, ומסכת מכות דף יא ע"א) למד רב מנסיונו במסכת שבת דף קח ע"א.
וראה עוד כאן.
