טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
אפילו קלח של כרוב – כרוב
"תנן התם: אין כותבין פרוסבול אלא על הקרקע, אם אין לו מזכהו בתוך שדהו כל שהו. וכמה כל שהו? אמר רב חייא בר אשי אמר רב: אפילו קלח של כרוב. אמר רב יהודה: אפילו השאילו מקום לתנור ולכירים כותבין עליו פרוסבול. איני? והתני הלל: אין כותבין פרוסבול אלא על עציץ נקוב בלבד; נקוב אין, שאינו נקוב לא, אמאי? והא איכא מקומו! לא צריכא דמנח אסיכי. רב אשי מקני ליה גידמא דדיקלא וכתב עליה פרוסבול" (גיטין, לז ע"א).
פירוש: תנן התם [שנינו שם] במסכת שביעית: אין כותבין פרוסבול אלא על הקרקע, אם יש ללווה קרקע. ואם אין לו ללווה קרקע מזכהו המלווה בתוך שדהו קרקע כל שהו כדי שיוכל לכתוב את הפרוזבול. ושואלים: וכמה הוא שיעור זה של כל שהו? אמר רב חייא בר אשי אמר רב: אפילו מקום לגדל בו קלח של כרוב. אמר רב יהודה: אפילו השאילו מקום לתנור ולכירים כותבין עליו פרוסבול. ומקשים: איני [האמנם כן הוא] והתני [והרי שנה] הלל: אין כותבין פרוסבול אלא על סמך עציץ נקוב בלבד. ונדייק: נקוב אין [כן], שעל ידי הנקב הריהו כחלק מן הקרקע, שאינו נקוב לא, ואולם לדברי רב יהודה אמאי [מדוע] לא? והא איכא [והרי יש] מקומו של העציץ, ולדברי רב יהודה אף שימוש במקום להניח בו חפץ נחשב לקרקע לענין זה! ומשיבים: לא צריכא [נצרכה] אלא לאופן דמנח אסיכי [שמונח העציץ על גבי יתדות] ואם כן, לא השאיל לו מקום בקרקע כלל. ובאותו ענין מסופר: רב אשי כשהיה מלווה כסף ומבקש לכתוב פרוזבול מקני ליה [היה מקנה לו] ללווה גידמא דדיקלא [גדם של דקל] שנותר מחובר לקרקע וכתב עליה [והיה כותב עליו] פרוסבול (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: כרוב עלים שם באנגלית: Kale שם מדעי: Brassica oleracea var. Acephala
שם נרדף במקורות: קולסי כרוב
נושא מרכזי: מה מסמל קלח הכרוב?
לריכוז המאמרים שנכתבו על הכרוב הקש/י כאן.
פעמים רבות כתבתי על כך שצמחים ובעלי חיים מוזכרים לא רק בגלל מאפייניהם הקשורים לסוגיה הספציפית אלא גם משום שהם מסמלים את מאפיינים אלו. למשל, החרדל סימל פרי קטן (ראו במאמר "ואפילו מלא חרדל" (נדה, יז ע"ב)) והגמל בעל חיים גדול (ראו במאמר "גמלא במדי אקבא רקדא" (יבמות, מה ע"א)). בסוגייתנו מסמלים קלח הכרוב וגדם הדקל שטחי קרקע קטנים בדרגות שונות. לדעת רב קרקע "כל שהו" היא בגודל קלח כרוב כלומר השטח שתופס הגזע/גבעול. מבין הירקות בעלי הגודל המשמעותי הכרוב בולט בכך שלמרות גודלו וחשיבותו ("וקולחי כרוב ודלעת יונית" (יבמות, פא ע"ב)) החיבור שלו לקרקע מסתכם בגבעול דק יחסית. ירקות אחרים (למשל קישוא ודלעת) צמודים לקרקע או שרועים ומתקבלת תחושה שהם תופסים שטח גדול. השימוש בקלח הכרוב כסמל לשטח קטן עשוייה גם לתמוך בזיהוי הקלח כגזע הכרוב בלבד שהרי עליו מתפרשים על שטח גדול (ראו עוד במאמר "קלח של כרוב הניח לנו אבא" (כתובות, קיא ע"ב)).
במידה מסויימת אם כי בקנה מידה אחר מהווה גם הדקל סמל לשטח קטן. רש"י מפרש" "גידמא - גזע דקל קצוץ והגזע מחובר בארץ". מבין העצים גזע הדקל מסמל תפיסת שטח קטן (ראו במאמר "רב אשי מקני ליה גידמא דדיקלא וכתב עליה פרוסבול" (גיטין, לז ע"א)). גישה אחרת להסבר השימוש בגידמא דדיקלא ראו במאמר "כדי הקפת דקל" (סוטה, ד ע"א).
כרוב עלים גזע תמר
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
