![]() |
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
מנין לרבות הסול, והסירה, המחט, והמקדח – סירה קוצנית
|
![]() |
![]() |
|
תמונה 1. סירה קוצנית – פירות לפני הבשלה | תמונה 2. סירה קוצנית – פירות בשלים |
הסירה מוזכרת פעמים רבות במקרא ובספרות חז"ל בהקשרים שונים ובעזרתם ניתן לשער שאכן הכוונה לצמח הנקרא בפינו בשם זה. אביא כמה דוגמאות:
הסירה מהווה חלק מטור הסוקצסיה בחבל הים תיכוני ולאחר ששטח מיוער, מעובד או מיושב ניטש הוא מתכסה לאחר תקופה קצרה בשיחי הסירה. הדבר מסביר את הנבואה: "ועלתה ארמנתיה סירים, קמוש וחוח במבצריה, והיתה נוה תנים, חציר לבנות יענה" (ישעיהו, ל"ד י"ג). שטחים נרחבים בהרי יהודה והשומרון מכוסים בבתה (נוף של שיחים נמוכים) המורכבת בעיקר מסירה קוצנית בגלל כריתת היערות. הביטוי להרס וגלות הוא התפתחות צמחייה האופיינית לבתי גידול נטושים. בתמונה 3 ניתן לראות בתה של סירה קוצנית ליד נוה דניאל המתפתחת במקומות הפנויים מעיבוד חקלאי (גפנים).
![]() |
![]() |
|
תמונה 3. בתה של סירה קוצנית ליד נוה דניאל. |
תמונה 4. כרם מוזנח – בחלק האחורי ימני של התמונה ניתן לראות שיחי סירה מפותחים. |
יהודה פליקס מפרש את הפסוק בהושע (ב' ח'): "לכן הנני שך את דרכך בסירים, וגדרתי את גדרה, ונתיבותיה לא תמצא" על פי המקובל בקרב הערבים עד היום לבנות מסביב לכרמים והשדות משוכות מערמות סירה קוצנית ולהגביה גדרות אבנים. פירושו של אבן עזרא במקום מוביל אותנו למאפיין נוסף של הסירה: "בסירים - קוצים כי כקול הסירים כי עד סירים סבוכים". התפקיד שממלאות ערמות הסירה בגידור הוא תפקיד משני ואילו תפקידן העיקרי הוא הצורך לייבש את השיחים לפני השימוש שנעשה בהם כחומר בעירה. הנביא נחום (א' י') אומר: "כי עד סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו כקש יבש מלא". את שיחי הסירה מרכזים בערמות גדולות וסבוכות ולאחר שהם יבשים "כקש יבש" הם ראויים לבעירה. על תפקידה של הסירה כחומר בעירה אנו לומדים גם מהפסוק: "כי כקול הסירים תחת הסיר כן שחוק הכסיל וגם זה הבל" (קהלת ז' ו'). הסירה הבוערת משמיעה קולות נפץ וכך אנו מוצאים במדרש: "כי כקול הסירים תחת הסיר, ר' לוי בריה דר' זעירא עבד לה נטילת רשות, כל העצים כשהן דולקין אין קולן הולך, ברם הלין סרייתא כד אינון דולקים קולן הולך מימר אוף אנן קיסין" (קהלת רבה (וילנא) פרשה ז'). על פי המדרש עצים אינם משמיעים רעש בעת שהם בוערים ורק הסירה קולה הולך ואומר שגם היא בכלל העצים. ראו בהערת השוליים(1) גישות אחרות שלוקטו על ידי אחד מהקוראים.
לשימוש הרב בסירה כחומר בעירה היתה השפעה קשה על נוף ההר משום שלסירה תפקיד חשוב במניעת סחיפת קרקע וכריתה יסודית מדי של אוכלוסיות צמח זה גרמה להרס הקרקע. אנו מוצאים תופעה זו במיוחד בסמוך למשרפות סיד משום שהשתמשו בהן בכמויות גדולות מאד של שיחי סירה. שרידי מאות משרפות מסוג זה פזורות בהרי יהודה ובנימין (תמונה 5).
![]() |
![]() |
|
תמונה 5. שרידי כבשן סיד ליד נוה דניאל | תמונה 6. קוצי הסירה – בחלק מהעלים עדין נותרו עלעלים ירוקים |
בתכונה חשובה של הסירה שהעניקה לה את שמה – קוצניות - כבר עסקנו במאמר "בור וסירה גרמו לו לאבנר שיהרג" (סנהדרין מט ע"א). שם ראינו שסירה קוצנית עשוייה לקרוע את בגדיהם של החולפים לידה. לסירה יש עלים מורכבים בעלי מבנה מנוצה ולקראת הקיץ נושרים העלעלים ונותרים ציריהם המתקשים והופכים להיות קוצים (ראה בתמונה). בגלל קוצניותה היא נמנתה עם קוצים אחרים שהיה צורך לסלק מדרכם של בני ישראל היוצאים ממצרים: "באברהם הוא אומר והשענו תחת העץ, אף המקום נתן לבניו שבעה ענני כבוד במדבר, אחד מימינם ואחד משמאלם אחד לפניהם ואחד לאחריהם ואחד למעלה מראשיהם ואחד לשכינה שביניהם. ועמוד ענן שהיה מקדים לפניהם הורג נחשים ועקרבים ושורף סירים וקוצים ואטד" (תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פ"ד). בסוגיתנו מתוארים קוצי הסירה כמסוגלים לרצוע את אוזנו של עבד עברי. גם במשנה בכריתות (פ"ג מ"ח) אנו לומדים על אפשרות קוצי הסירה לנקב איבר באדם: "ועוד שאלן רבי עקיבא אבר המדולדל בבהמה מהו ... שכך היו מוכי שחין בירושלים עושין הולך לו ערב פסח אצל הרופא וחותכו עד שהוא מניח בו כשעורה ותוחבו בסירה והוא נמשך ממנו וכו'". המשנה מתארת דרך "אלגנטית" להפטר מאיבר מדולדל מבלי לנגוע בו ולהטמא. רע"ב מפרש: "בסירה - בקוץ המחובר לקרקע" ותיו"ט: "בסירה - פירש הר"ב בקוץ. וכן פירש"י והוא לשון עברי כקול הסירים וכן מבור הסירה כמדרשם ז"ל".
הקשה אחד מלומדי הדף היומי, המודע לשימוש שעושים שדאים מנוסים בשיחי הסירה כמצע לפרישת שק השינה, כיצד ניתן לשכב על גבי קוצים? התשובה היא שאמנם הקוצים כשלעצמם קשים למדי אך ענפי השיחים גמישים והקוצים הבודדים אינם יכולים להפעיל התנגדות למשקל הגוף. בנוסף לכך כאשר משתרעים על מספר שיחים גדול לחץ הגוף מתחלק על פני שטח גדול ולכן בכל נקודה הלחץ קטן. על פי עקרון זה הפקירים ההודים מסוגלים לשכב ללא כאב על מיטות מסמרים. לדברי הקורא שלמה כ"ץ אכן במהלך שירותו הצבאי הזדמן לו להשתמש בסירה קוצנית למטרה זו אלא שנהגו לשבור את הקוצים בעזרת דריכה.
(1) א. לגבי המשנה בכריתות, אכן פירשו רובם המכריע של המפרשים את הסירה שם כצמח עליו מדבר גם המקרא. אמנם, בערוך, בערך 'סרה', נכתב כך: "סרה - משנה כריתות... פרשו המפרשים כקוץ מלשון המקרא, ולי נראה שפירושו מגרה ומסר (מסור? – הוספת הקורא) הנקרא בלשון רומיים סירא אשר בו הרופא חותך האבר"
לאור דברי הערוך, האם ניתן לשקול שגם מדרש ההלכה אצלנו מדבר למעשה על כלי רפואי לחתיכת אברים, ולא בהכרח על הקוץ המקראי?
אם כן, כלי זה יהיה עשוי מן הסתם ממתכת. והנה, גם לגבי סול מצאתי שייתכן שהוא יהיה עשוי ממתכת. וכך כתוב בפירוש המשניות לרמב"ם מסכת כלים פרק יא משנה ג: "... ועשיית כלי מן המסמרים הרי זה פשוט שהוא כגון שעשהו מחט או סול או שפוד או כיוצא בכך כפי מה שאפשר באורך המסמר ועביו."
אם כך, יתכן שרבי יוסי ברבי יהודה ורבי לא נחלקו כלל לגבי הכלים בהם מותר לבצע את הרציעה (שכן גם רבי יוסי ברבי יהודה דיבר רק על כלי מתכת), וכל מחלוקתם היא רק איך ללמוד, האם במיעוט וריבוי או בכללי ופרטי, וזה בדיוק נושא דיונה של הגמרא כאן, ועל כן היא אומרת 'במאי קמיפלגי' לגבי זה. (ובכך תיושב גם קושיית התוספות ד"ה הסול, שלכאורה היה צריך לומר את הסול והסירה בסוף, שכן הם החידוש שעשויים מעץ. ועל פי הערוך אולי ניתן להציע שהכול עשוי ממתכת, כפי שהראנו).
אולי יש כאן אולי תהליך מעניין, שבו חפצים מלאכותיים נקראים על שם צמחים דומים בצורתם. (אלא שהערוך תלה את מקור המילה בלשון רומיים, וצ"ע)
ב. אם נקבל את פירוש רוב הראשונים, שרבי ורבי יוסי ברבי יהודה אכן נחלקו האם ניתן לרצוע בכלי עץ, יש לשאול מדוע לדעת רבי צמצמה התורה לכלי מתכת בלבד. ייתכן כי בכלי מתכת יש פחות כאב. ואולי יש לקשר זאת לעובדה, כי הלכה זו של התורה לגבי רציעת אוזנו של העבד המסרב להשתחרר, עומדת בניגוד ישיר למנהג העתיק (המתועד גם בחוקי חמורבי, פסקה 182) לקצוץ את אזנו של עבד המנסה לברוח. ייתכן ולדעת רבי הניגוד מודגש באופן חזק יותר, כאשר משתמשים דווקא בכלי מתכת אשר איתה באמת ניתן גם לקצוץ את האוזן (אני מניח שעם עץ זה יהיה קשה מאד.) ועל כן הוא מניח שהתורה התכוונה לרציעה במתכת דווקא.
יהודה פליקס, עולם הצומח המקראי (עמ' 218).
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.